Page 0: Page 1: ‫פרשת “ויקהל פקודי - החודש” גיליון מס’ 22, כו’ באדר תש”ע.‬ ‫מופץ ביבנה, בית גמליאל, בן זכאי, ניר גלים וגן יבנה .‬ ‫32:81 ר”ת: 95:81‬ ‫52:71‬ ‫הרב עובדיה מאנע‬ ‫בסדר זה או אחר, אז מדוע שינתה התורה וכתבה בסדר הזה?‬ ‫השאלה נשאלת גם לשיטת הרמב"ן, איזו משמעות יש לדבר‬ ‫השבת אנו מסיימים את קריאת ספר שמות. בכמחצית מספר‬ ‫הזה שחטא העגל קרה לאחר הציווי לבניית המשכן ? אלא‬ ‫שמות התורה עוסקת בהקמת המשכן. פרשיות תרומה תצוה‬ ‫התורה באה ללמדנו שתמיד ובכל דבר בין הציווי למעשה יש‬ ‫וחלק מפרשת כי תשא זהו הציווי שהקב"ה מצוה את משה על‬ ‫חטא העגל , בין הציווי האלוקי , האידיאלי , השמיימי ועד‬ ‫הקמת המשכן, ואילו בפרשיות ויקהל פקודי מתארת התורה‬ ‫לביצועו להגשמתו בפועל בארץ ישנה נפילה , ישנו משבר‬ ‫את המעשה של הקמת המשכן על פי הציווי כפי שנצטווה‬ ‫נוראי. על הפסוק "השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם"‬ ‫משה בפרשיות תרומה תצוה . בהקשר הזה נשאלת השאלה‬ ‫אומר הרבי מקוצק "והארץ נתן לבני אדם – לעשותם שמים".‬ ‫מה הצורך בכל האריכות המרובה שבפרשיות ויקהל פקודי‬ ‫שמים זה החזון, הארץ זו המציאות. בין השמים לארץ ישנו‬ ‫הרי זה ממש חזרה על כמעט מילה במילה על מה שכתוב‬ ‫מרחק גדול. כל הורדה למציאות של כל אידיאל כלשהו צריך‬ ‫בפרשיות תרומה תצוה? בנוסף, בין הציווי למשכן “ בין הציווי האלוקי, לדעת שקיימת נפילה . קיבלנו ציווי בעשיית‬ ‫לביצוע נכתבה בתורה הפרשיה שעוסקת בחטא‬ ‫המשכן שזהו השראת השכינה בארץ. וזהו דבר‬ ‫העגל . בנוגע לכך כותב רש" י לא יח: "אין מוקדם האידיאלי, השמיימי ל א פ ש ו ט , ו ק י י מ ת נ פ י ל ה . ו ב כ ל ז א ת ל א‬ ‫ומאוחר בתורה , מעשה העגל קודם לציווי מלאכת ועד לביצועו להגשמתו מתייאשים ואחרי הכישלונות קמים ומבצעים‬ ‫המשכן ימים רבים היה, שהרי בי"ז בתמוז נשתברו בפועל בארץ ישנה בפועל את המשכן ולכן יש חזרה לפרטי פרטים‬ ‫נפילה‬ ‫הלוחות , וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל,‬ ‫על מעשה המשכן להורות שעל אף הנפילות‬ ‫ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן" א" כ‬ ‫קמים, ממשיכים, ומקיימים בפועל את אשר נצטווינו. עיניין‬ ‫לפי רש " י הפרשיות נכתבו שלא על פי הסדר הכרונולגי‬ ‫זה הוא דוגמא לכל התורה כולה . תורה בשמים שמתגשמת‬ ‫ופרשיות תרומה תצוה היו צריכות להופיע לאחר פרשת העגל.‬ ‫בארץ למרות כל הנפילות . מצווים אנו להיתמודד עם‬ ‫הרמב"ן חולק על רש"י וטוען בפרק לה א: שהפרשיות נכתבו‬ ‫המציאות שלנו העלולה לחטא וכישלונות . אומרת הגמרא‬ ‫כסידרן. על כך צריך לשאול על פי רש"י מדוע שינתה התורה‬ ‫בגיטין מג . " והמכשלה הזאת תחת ידך - אין אדם עומד על‬ ‫את הכתיבה על פי סדר הארועים וכתבה את חטא העגל בין‬ ‫דברי תורה אא " כ ניכשל בהם ". מכל כישלון לומדים , מכל‬ ‫הציווי לעשיית המשכן ? כאשר רש " י אומר " אין מוקדם‬ ‫נפילה צריך לקום , מכל הטעויות יש ללמוד , ועל הכל צריך‬ ‫ומאוחר בתורה" אין הכוונה שיש בלגן בפרקי התורה , אלא‬ ‫להתגבר . לא להיתייאש על אף הכישלון , ולהמשיך בעוז‬ ‫שבתורה לא תמיד הסדר הכרונולגי הוא זה שקובע אלא יש‬ ‫ובתעצומות להגשמת המטרה בפועל.‬ ‫סיבות נוספות לכתוב אתפרקי התורה דוקא‬ ‫בין שמים לארץ‬ Page 2: ‫אליהו מזוז‬ ‫בין פרשת פרה אדומה לפרשת החודש וחג הפסח‬ ‫בפרשה הקודמת קראנו על חטא העגל וסיימנו בפרשת‬ ‫פרה אדומה השבת אנו קוראים את פרשת החודש‬ ‫שמסמל את חודש ניסן שבו יחול חג הפסח. בחג הפסח‬ ‫אנו מצווים לספר את סיפור יציאת מצריים "והגדת‬ ‫לבנך ..." עיקרו של החג הוא לשבת עם המשפחה‬ ‫שיסוד החטא שבו היה שבני ישראל חשבו שהם‬ ‫לספר, ללמד ולהעמיק בעניין השעבוד שהיה במצרים,‬ ‫מבינים הכל – תוצאה של יציאת מצרים. זאת מכיוון‬ ‫הגאולה הגדולה והניסים שעשה הקב " ה לאבותינו‬ ‫שבזמן גאולת מצריים הגיעו ישראל למעלות גבוהות‬ ‫במצרים ועל הים – " ראתה שפחה על הים מה שלא‬ ‫וחשבו שמכיוון שהם השיגו מעלות נבואה שכאלה הם‬ ‫ראה יחזקאל בן בוזי". לעומת זאת כשאנו מתבוננים‬ ‫מבינים הכל , ושכעת הם יכולים להחליט בעצמם‬ ‫במצוות פרה אדומה אין אנו מוצאים טעם למצווה.‬ ‫כיצד לעבוד את ד' יתברך ועל זה באה פרה‬ ‫אומר שלמה המלך " אמרתי אחכמה והיא ”מכאן אנו‬ ‫אדומה לכפר. אתם חשבתם שאתם מבינים‬ ‫רחוקה ממני " שרצה שלמה המלך - החכם רואים שחטא הכל, תקיימו מצווה שאינכם מבינים כלל.‬ ‫באדם להבין את טעמה של מצוות פרה אדומה‬ ‫מכאן אנו רואים שחטא העגל נבע‬ ‫ולא הצליח . עוד אנו רואים שהמצווה עצמה העגל נבע‬ ‫מהתרוממותם מהתרוממותם של בני ישראל ביציאת‬ ‫איננה מובנת שכן האדם הטהור שמטהר את של בני ישראל מצרים ולכן הוקדמה פרשת פרה אדומה לפני‬ ‫האדם הטמא עם אפר הפרה נטמא והטמא‬ ‫חג הפסח . עוד אנו יודעים שבזמן המקדש‬ ‫נטהר, אלו הם דברים שאינם מובנים. לעומת ביציאת מצרים אדם שהיה טמא מת לא יכול היה להקריב‬ ‫מצווה זו עניינה של מצוות הפסח ברורה לגמרי‬ ‫קרבן פסח אלא אם כן הוא נטהר לפני כן על‬ ‫ויש עניין חשוב להעמיק ולספר בפרושים והסברים על‬ ‫ידי אפר פרה אדומה. מכאן אנו למדים שלפני שאנו‬ ‫גאולת מצריים. בתורתנו ישנן שתי חוקות חקת פרה‬ ‫באים לספר בסיפור יציאת מצריים, לפני שאנו מראים‬ ‫אדומה "זאת חקת התורה אשר צוה ד' לאמר ...ויקחו‬ ‫את גודל ידיעותינו בסיפור הגאולה, לפני שאנו מגיעים‬ ‫אליך פרה אדמה תמימה ..." ו חקת הפסח שנאמר‬ ‫להתרוממות הרוח עלינו ללמוד קצת ענווה מפרשת‬ ‫" זאת חקת הפסח ..." ומה השווה הכתוב חוקה זו‬ ‫העגל ומצוות פרה אדומה. ורק מתוך ענווה זו- שאנו‬ ‫לחוקה זו ? והרי ענייני החוקות שונים לגמרי ועוד‬ ‫יודעים שאין אנו מבינים הכל ושישנם דברים‬ ‫שאנו רואים שפרשת פרה אדומה סתומה לגמרי‬ ‫שנסתרים מאיתנו, רק מתוך כך נוכל להיכנס לעומקה‬ ‫ולעומתה עניין חג הפסח ברור ובהיר. אלא צריך לומר‬ ‫של תורה ללמוד וללמד ולספר בגאולת ישראל.‬ ‫ולהבין שמצוות פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל‬ ‫מערכת‬ ‫שאלה: מהם דיני ברכת האילנות? ומהי ההלכה לנשים?‬ ‫תשובה: פסח כידוע חל בחודש האביב והוא שייך להופעת ההתחדשות שבבריאה. בחודש זה אנו רואים כיצד הטבע אחרי‬ ‫ימי החורף שב לפרוח וללבלב. אנו מודים לד' על פריחת האילנות, וידוע שללא הפריחה לא יהיו פירות. חודש ניסן מסמן לא‬ ‫רק את התחדשות הטבע אלא גם את התחדשותו של עם ישראל שאחרי שנות שיעבוד רבות יוצא לחופשי ממצרים ומקבל‬ ‫את התורה ובכך מתחדש ומתקדש כל העולם כולו. אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי‬ ‫אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם. וכן פסק השולחן ערוך:‬ ‫"היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ" ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות‬ ‫טובות ליהנות בהם בני אדם. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך‬ ‫עוד" (סי' רכ"ו ). א. ראוי לברך בשדה שיש בו שני מיני אילנות, ולפחות שני אילנות ממין אחד. יש לברך על עצי פרי, ולא על‬ ‫אילני נוי וסרק. ב. אין לברך על עצים שיש איסור בהם או בפירותיהם, כגון: עץ המורכב כלאים (כגון: אגס המורכב על‬ ‫חבוש), עצי ערלה או שיש בהם איסורי אכילה. ג.המהדרים מברכים בר"ח ניסן לאחר שחרית. ראוי לברך בנוכחות שלשה או‬ ‫מניין אך אם לא התאפשר זריזים מקדימים למצוות ומעלת הזריזות גדולה מהידור ברכה בציבור. ד. בעניין הברכה בשבת‬ ‫לפי המקובלים ולנוהגים לפי הרב אליהו לא יברך בשבת משום בורר ( שבורר ניצוצות) ולפי הרב עובדיה יוסף אין לחשוש‬ ‫ויכולים לברך בשבת. וכדי להימנע להיכנס למחלוקת ולברך בחול. ברכת האילנות לנשים: למעשה – נשים אשכנזיות נהגו‬ ‫לברך ברכת האלנות. נשים ספרדיות הנוהגות כדעת הר' עובדיה יוסף – תברכנה. נשים ספרדיות הנוהגות כדעת הרב אליהו –‬ ‫לא תברכנה וראוי שתשמע הברכה מבעלה שיכוון להוציאה ידי חובה.‬ Page 3: ‫מערכת‬ ‫שקיימו בדיוק כפי שנצטוו. פרשנים רבים תוהים מדוע‬ ‫התורה שבה ומדגישה את הצורך במילוי הוראות משה‬ ‫כשבני ישראל הקימו את המשכן היו‬ ‫בדיוק מוחלט. המדרש מלמד אותנו שכשמשה הקים‬ ‫המלאכים למעלה עסוקים גם כן.‬ ‫את המשכן בעולם הזה, מלאכים הקימו משכן דומה‬ ‫בשמיים. ספר הזוהר מוסיף שהמשכן שבשמיים הוקם‬ ‫בזכות מעשיו של משה כאן עלי אדמות. הפועלים שבנו‬ ‫פרשת השבוע מתארת את בניית המשכן לפרטיה .‬ ‫את המשכן , מוכשרים ככל שהיו, לא התמחו בבניין‬ ‫האומנים השונים בעץ, בבדים וצורפות שוזרים את‬ ‫שמימי. הם התאימו היטב לבניית המבנה הפיזי, אולם‬ ‫היריעות ואת המכסה למשכן . הם מנסרים את‬ ‫כדי לבנות משכן שמימי היה עליהם להסתמך אך ורק‬ ‫הקרשים שיהוו קירות למשכן , מצפים אותם זהב‬ ‫על ההנחיות שקיבלו ממשה . הם ביצעו‬ ‫ומכינים את האדנים ) התושבות ( לקרשים .‬ ‫הם שוזרים את הפרוכות שיפרידו בין הקודש “אולם כדי בנאמנות כל הוראה שלו , ביודעם שהם‬ ‫וקודש הקודשים וכן את הפרוכת שתכסה על לבנות משכן למעשה בונים יותר ממה שנראה לעין במבט‬ ‫ראשון. זוהי הסיבה שבגללה התורה חוזרת‬ ‫הכניסה למשכן. בצלאל יחד עם צוות‬ ‫האומנים מקים את ארון הזהב ואת הכפורת, שמימי היה לעתים כה תכופות על כך שהם מילאו אחר‬ ‫ההוראות שנתן אלוקים למשה . הבעש " ט‬ ‫את השולחן ואת כליו, את המנורה וכליה, את עליהם‬ ‫מציין שכל מצווה בונה בנין בשמיים. רובנו‬ ‫מזבח הקטורת, את שמן המשחה ואת קטורת‬ ‫הסמים . לאחר -מכן הוא מקים את מזבח להסתמך אך לא יודעים דבר אודות ההשפעה של מצוותינו‬ ‫הגשמיות בשמיים. תכופות אנו תוהים ביחס‬ ‫העולה, את כיור הנחושת ואת הגדר שתשמש ורק על‬ ‫למשמעותן של תפילותינו, מדוע יש להקפיד‬ ‫את חצר המשכן . כשסיימו האומנים את ההנחיות‬ ‫על סדר המילים או על הלכות ספציפיות‬ ‫מלאכתם הם הביאו את המשכן , את כליו‬ ‫הנוגעים למצוות.‬ ‫ואת הבגדים למשה רבינו , שבירך אותם על כך‬ ‫שבת שלום!‬ ‫בשנת תרע" ד יצאה משלחת רבנים ובראשם הרב קוק‬ ‫אלא בירושת אבות בלבד . והאמת , שאין כל צורך בדת‬ ‫למסע תשובה במושבות. באחד מן הימים יצאו לדרכם‬ ‫בארץ ישראל החדשה. הרבנים לא השיבו לו, אלא הסתכלו‬ ‫וביקרו בבת -שלמה ובשפיה . אחרי שהתקינו סידורים‬ ‫באהבה וברחמים בילד ועיניהם זלגו דמעות. הם ליטפו את‬ ‫בהפרשת תרומות ומעשרות עברו למושבה עתלית .‬ ‫ראשו של הילד וביקשו מהמורה לשקול מחדש את דעותיו‬ ‫בהילוכם לאכסניה פגשו בילד בן שמונה והרב זוננפלד‬ ‫ודרכי חינוכו. אפשר יעמוד על טעותו, שאין תחיה לאומית‬ ‫שאלהו : פסוק פסוקך מסידור התפילה ? הילד‬ ‫בלי יהדות ואין יהדות בלי תורה ומצוות. בפגישתם‬ ‫משך בכתפיו . מעולם לא ראה סידור . תוך כדי‬ ‫“הילד משך עם אנשי המקום נתברר להם שנמצאים כאן יהודים‬ ‫שיחה עם הילד בא בריצה מורה מבית -הספר בכתפיו. תמימים וישרים , המבקשים חינוך תורה לבניהם ,‬ ‫המקומי ואמר ברוגזה אל הרבנים : כיצד אתם‬ ‫אלא שמורים שונאי דת השתלטו על בית הספר והם‬ ‫מרשים לעצמכם לבחון תלמיד בלי רשותי? הרב מעולם לא‬ ‫מחנכים אותם בניגוד לדעת אבותיהם . הרבנים‬ ‫קוק הרגיע אותו בדברי נחת , טפח על כתפו ראה סידור. הבטיחו להם, שבשובם ממסעם ישלחו מורים דתיים‬ ‫ושאלהו: נניח שעברנו עבירה ובחננו את תלמידך‬ ‫למקום . בערב נערכה סעודה לכבוד האורחים‬ ‫ללא נטילת רשות ממך, אבל מדוע אינך מחנך את‬ ‫ונתגלגלה שיחה על מתן שם עברי למושבה. קם הרב‬ ‫תלמידיך לתורה ולתפילה לתפילין ולציצית ? המורה‬ ‫קוק והציע שם מקורי משלו:התחילו לתקן הפרשת תרומות‬ ‫התרתח , והתחיל להטיח דברים כלפי הרבנים : אתם ,‬ ‫ומעשרות ולאות קבלת המצווה תכנו את המקום הזה בשם‬ ‫מרוחקים מהחיים אתם . אין לכם ידיעה כלשהי‬ ‫תרומיה . בו ביום נשוב אליכם ונקבע יום טוב למושבה .‬ ‫מהנעשה במושבות . דעו לכם שאנשי המקום אינם‬ ‫ההצעה נתקבלה בעין יפה. בסיום הסעודה ברך הרב ברכת:‬ ‫מתפללים, אינם שומרים שבת, אינם מדקדקים בכשרות‬ ‫" נברך לאלוקינו שהשמחה במעונו " , ואחרי כן יצאו כל‬ ‫ מדוע תדרשו תורה ומצוות מילדיהם? דת אינה נקנית .‬‫המסובין בריקוד ובשירה לכבוד התורה ומקיימיה.‬ Page 4: ‫‪ïîìâðà øåàéì áøä‬‬ ‫עולם בשאלה " מה ה ' אלוהיך דורש מעמך ". בית‬ ‫‪úéáä ìù åéôåà – åúùàå ùéà‬‬ ‫שסעודות השבת שלו סובבות סביב תורה , ובני‬ ‫המשפחה שותפים לדיון ער ואינם מסתפקים ב'פינת‬ ‫המימוש. הקמת הבית מתאפיינת לעתים בתחושה כי‬ ‫דבר התורה' עבור פרוטוקול שמימי נסתר, מובטח לו‬ ‫'הגענו אל המנוחה ואל הנחלה'. מצאנו את שאהבה‬ ‫לבית זה כי יזכה להתקדם כל העת . הדרכותיו של‬ ‫נפשנו , זכינו לחיות ביחד , להקים בית בישראל .‬ ‫יוסי בן יועזר נועדו לייצר עמדת נפש של מבט המופנה‬ ‫מימשנו את חלומנו. לעתים ההרגשה הזאת היא פרי‬ ‫כלפי מעלה . לא ניתן להתאבק בעפר רגליהם של‬ ‫תחושת הזוג כבר בתחילת דרכו ולפעמים מופיעה‬ ‫חכמים , אלא אם כן ניצב בעל הבית ברצפת ביתו‬ ‫תחושת המימוש לאחר שהקים הזוג את הבית שחלם‬ ‫ומתבונן מלמטה אל שיעור קומתם הנישא . בדומה‬ ‫עליו. חווית המימוש והבקשה לישב בשלווה משרות‬ ‫לזה, על מנת לשתות בצמא יש להטות את הכוס כך‬ ‫נעימות גדולה, אך גם מסוכנות מאין כמוהן. משהו‬ ‫שהמים ייזלו כלפי פיו של השותה המופנה כלפי‬ ‫בחוסנם של קירות הבית עלול להשכיח מן‬ ‫מעלה. כך מובטח כי בני הבית יבנו בנפשם‬ ‫המתגוררים בו את מעורבותם לאשר‬ ‫מתחולל מחוצה להם . תחושת הביטחון “כך מובטח כי ענווה כלפי תורה, רצון לשתות עוד ועוד‬ ‫ולהרוות את צימאונם במימי התורה‬ ‫והמחשבה כי הגענו אל פסגת ייעודנו יש בני הבית יבנו‬ ‫המחיים . כך יצא הבית מקיפאונו ויזכה‬ ‫בהן כדי למנוע התקדמות ,‬ ‫הקופא על שמריו. הסכנה אינהוליצור בית בנפשם ענווה‬ ‫לתנועה מתמדת . מבט למטה. כאמור, יש‬ ‫מאיימת על‬ ‫ההתפתחות הפיזית של הבית, היא עלולה כלפי תורה, רצון בקירות הבית כדי להשכיח מן הדרים בו‬ ‫לפגוע בעיקר בתוכנו של הבית , בחוסנו לשתות עוד ועוד את אלה שנותרו בחוץ ,אותן בריות שלא‬ ‫שפר עליהן הגורל, שנשללה מהן המנוחה‬ ‫הרוחני . זוג הנותן לכותלי הבית להוות ולהרוות את‬ ‫מ ס ך ב פ נ י ה ע ו ל ם ו מ ב ק ש ל ה ת מ ס ר צימאונם במימי ומעולם לא זכו לנחלה , קשה להבחין‬ ‫בצער הבריות מתוך נינוחות הבית שלנו.‬ ‫לשלוותו הפרטית, הופך עד מהרה את בית‬ ‫חלומותיו למשכן של אגואיזם ופרטיות , התורה המחיים. על כן מדריך יוסי בן יוחנן איש ירושלים‬ ‫כיצד בונים בית ירושלמי אמיתי : " יהי‬ ‫ואת גן העדן שהקים - לשממה מוסרית .‬ ‫ביתך פתוח לרווחה " ) שם משנה ה ' (. הבית נפתח‬ ‫הבית הופך עד מהרה כלוב של זהב משולל חיים, יופי‬ ‫לרווחה, האטימות ממנו והלאה, בני הבית מעניקים‬ ‫נטול חן . מבט כלפי מעלה . זוג התנאים הראשון‬ ‫לעניים, ורואים את החסד כמשימת העל של ביתם.‬ ‫בפרקי אבות, יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, משרטטים‬ ‫אמנם בית של חסד עלול ליצור בגומלי החסדים‬ ‫קווי מתאר לבית יהודי ערכי . החשש הראשון הוא‬ ‫תחושה של עליונות כלפי המקבלים, על כן מדגיש ר'‬ ‫שתחושת המימוש בבית תאפיל על הצורך להתקדם,‬ ‫יוסי "ויהיו עניים בני ביתך". לאחר שהביטו בני הבית‬ ‫ללמוד ולהתפתח רוחנית ומוסרית. כנגד הסיכון הזה‬ ‫למטה וגילו מי נזקק לעזרתם, הופכים הם אותו לבן‬ ‫מדריך יוסי בן יועזר: " יהי ביתך בית ועד לחכמים,‬ ‫ביתם, שווה בין שווים. כך, בהדרכתם המשותפת של‬ ‫והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את‬ ‫זוג התנאים מקבל הבית את תוכנו המחייה, בית של‬ ‫דבריהם " ) אבות א , ד (. הפיכת הבית למקום שבו‬ ‫תורה המזינה את יושבי הבית כל העת, ובית שיש בו‬ ‫מתוועדים אנשי התורה מחוללת מהפכה בבית. השיח‬ ‫הוא שיח ערכי, והמבט מופנה כל העת כלפי ריבונו של‬ ‫המשך בעמוד 7‬ Page 5: ‫"קחו מאתכם תרומה לה'"... ניתן לחוש את ההתרגשות באוויר, כולם רוצים להיות שותפים במלאכת הקודש של‬ ‫בניין המשכן. "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו איתו הביאו את תרומת ה'", כל אחד ממש מהדל‬ ‫עד לעשיר המופלג, תורם כפי יכולתו ושותף בעשייה. "ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו..."-אם כולם היו‬ ‫שותפים בעשייה מדוע הדגישה התורה דווקא את עניין האנשים והנשים?... מסביר הכלי יקר שעניין זה בא לשבח‬ ‫את הנשים שמעיקר הדין לא היו צריכות לנדב תכשיטיהן לבנייה,משום שבניגוד לאנשים שפרקו נזמיהם במעשה‬ ‫העגל והיו צריכים לכפר על מעשיהם בתרומה, הן לא היו שותפות למעשה העגל,אלא שמתוך חיבת הקודש שהיתה‬ ‫בהן לא נמנעו מלנדב. אם כך מדוע נכתב ויבואו האנשים על הנשים, ולא האנשים והנשים? נשמע מכאן שחייבו אותן‬ ‫בכח... אלא שהנשים לא רצו שמשה יחשוד שהיו שותפות לדבר עבירה בחטא העגל להדגיש שכמו שבהבאת הזהב‬ ‫בעגל, לא היה להן חלק, כך גם בהבאת זהב התרומה והכפרה לא היו שותפות ומכאן האנשים‬ ‫כביכול חייבו אותן לתת. זה זמן רב שאני תוהה לעצמי, מה עניין הדברים שאנו‬ ‫מנועים מלעבור עליהם משום "מראית עין", והרי אם אנו ישרים כלפי ה'‬ ‫איזה עניין יש לנו בחשד האחרים עלינו, ומכאן למדתי שיעור גדול ,‬ ‫כשאדם עסוק בעבודת ה', הוא שואף לעבוד מתוך נקיות לגמרי ,‬ ‫ומשום כך מתרחק מהעבירה בבחינת " סור מרע ועשה‬ ‫ריבועיות שיבולת שועל ודבש‬ ‫טוב", ולאדם קשה להתפתח ולהתנקות בחברה ש"יודעת‬ ‫מה טיבו", וללב האדם מחלחלת ביקורת ודעת הסביבה‬ ‫הוראות הכנה‬ ‫מצרכים‬ ‫עליו. הנשים רצו להיות לגמרי נקיות מהחטא, מתוך זה‬ ‫שאת המצווה הזו הן עשו בשלימות לגמרי ולכן התרחקו‬ ‫מניחים את החמאה, הסוכר‬ ‫מהחשד והעבירה -אפילו שכבר נעשתה . ולכן הזכיר‬ ‫002 גרם חמאה‬ ‫ובדבש בסיר ומחממים על‬ ‫בהבאת הזהב את האנשים . ואילו במלאכת הטוויה‬ ‫002 גרם סוכר חום‬ ‫אש בינונית עד שכל החמאה‬ ‫שלא קשורה לחטא כלל הזכיר את הנשים "וכל אישה‬ ‫002 גרם דבש‬ ‫נמסה וכל הסוכר נמס‬ ‫חכמת לב בידה"...‬ ‫004 גרם פתיתי קוואקר ו נ ו צ ר ת ב ל י ל ה ח ל ק ה ,‬ ‫דקים‬ ‫מוסיפים את פתיתי שיבולת‬ ‫שנזכה לסור מרע - ומהספקות החיצוניות ולהוסיף‬ ‫05 גרם תוספת שחביבה השועל והתוספת שבחרתם‬ ‫טהרה וטוב בעז"ה!‬ ‫עליכם: אגוזים קצוצים ומערבבים היטב . שוטחים‬ ‫‪!íåìù úáù‬‬ ‫גס, פירות יבשים‬ ‫את התערובת בתבנית‬ ‫חתוכים,צימוקים,שקדים.‬ ‫משומנת קלות או מרופדת‬ ‫בנייר אפיה. מחממים מראש‬ ‫תנ ור ל ח ום ש ל 08 1 מע לו ת , וא ו פי ם ע ד‬ ‫הרב שלמה אבינר‬ ‫שהשוליים מזהיבים אבל המרכז עדיין בהיר‬ ‫זעזועים חיוביים‬ ‫ורך. משך האפיה לא יותר מ - 51 עד 02 דקות,‬ ‫מקררים מחוץ לתנור אבל בתוך התבנית ,‬ ‫ספרות טובה היא ספרות הגורמת לזעזוע אצל הילדים,‬ ‫וכשקר לגמרי , הופכים את התבנית על קרש‬ ‫אלא שעלינו לבדוק באיזה כיוון פועל הזעזוע. איננו יכולים‬ ‫חיתוך בעזרת סכין חדה חותכים את כל‬ ‫לספר לילד סיפורים שתוכנם מורכב מטוב ורע,‬ ‫המשטח לריבועיות בגודל אחיד , ושומרים‬ ‫“ במקרה גם אם רובו של התוכן טוב ומיעוטו רע. במקרה‬ ‫בקופסה אטומה.‬ ‫כזה ניאלץ כזה ניאלץ להפסיד את הטוב המרובה, בגלל הרע‬ ‫להפסיד המועט. מבחינה זאת אין הבדל בין סיפור שילד שומע,‬ ‫בתאבון!‬ ‫את הטוב לבין מזון שאם רובו כשר ומיעוטו טרף-הוא עדיין, כמובן,‬ ‫המרובה אסור באכילה . אם אפשר לברר את התכנים החיוביים‬ ‫המרובים ולהשמיט את הרע , הרי זה ודאי טוב . זאת למדנו מרבי‬ ‫מאיר, שהיה תלמידו של אלישע בן אבויה, "אחר", ובירר את הדברים שלמד ממנו: "תוכו‬ ‫אכל, קליפתו זרק". ואולם כתוב: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה'‬ ‫צבאות, הוא", ודרשו חז"ל: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו-‬ ‫אל יבקשו תורה מפיהו" דהיינו: מחנך שיש לו חסרונות, אף על פי שהתוכן הלימודי שלו חיובי - אין למנות אותו‬ ‫לתפקיד חינוכי . ואם כן , כיצד למד רבי מאיר מאלישע בן אבויה ? הרי " אחר " היה אדם מושחת בהשקפותיו‬ ‫ובהתנהגותו, ואף חילל שבת בפרהסיא. תשובת הגמרא היא שרבי מאיר, בשל היותו אדם גדול, היה מסוגל ללמוד‬ ‫מתורתו של אלישע בן אבויה מבלי להיות מושפע ממעשיו. לרבי מאיר היה חוש ביקורת, שסייע לו להישמר מהשפעת‬ ‫רבו, ולברר בשכלו מה לקבל ממנו ומה לא. אבל בעת קריאת ספר, או שמיעת סיפור, הדבר קשה יותר. הספר אינו‬ ‫הרצאה שכלית, הוא פועל גם על הרגש, ועל הדמיון.‬ ‫“הזעזוע. איננו יכולים לספר לילד סיפורים שתוכנם מורכב מטוב ורע”‬ Page 6: ‫"באים מכוח החוק אך משרתים “כמתנדבים!" מחשבותיך שמה אתה תהיה! לחשוב במהלך הקושי‬ ‫הקיים כמה המצווה שאתה מתעסק בה חשובה‬ ‫בשבוע האחרון ובשבועות הבאים, מתקיימים גיוסם‬ ‫מאוד ומתוך המחשבות האלו אתה תתרומם למקום‬ ‫של אלפי נערים לצה"ל בתוכם חילונים, מכיניסטי'ם‬ ‫אחר. לכן גם כשקשה ולא הולך.. עלינו לדעת שמעבר‬ ‫ובני ישיבות . אין ספק שזהו תחילת פרק חדש ,‬ ‫לכל מה שאמור לעיל , יש אבא שמכוון הכול‬ ‫מאתגר ומסקרן ! היציאה מהישיבה , אוהלה של‬ ‫משמיים ומכוון אותנו למקומות ששמה אנו‬ ‫תורה לצבא לשדה או אם נרצה לעם- ישראל‬ ‫) שהרי הצבא הוא כור ההיתוך של החברה “מצווה זו היא צריכים להיות. והכי חשוב לא ליפול לעצת‬ ‫הייצר - ייאוש . שהייאוש קיים בכל מקום‬ ‫הישראלית ( מורכבת מאוד . אותה מורכבות‬ ‫קיימת בחיים בכלל ובצבא בפרט, כלומר המון ממצוות "עשה" ובכל זמן, והכי קל לוותר ולהרים ידיים. אך‬ ‫ומי שלא‬ ‫עלינו לזכור: "אין שום יאוש בעולם!" וביחד‬ ‫פעמים במהלך חיינו אנו נתקלים בפער בין‬ ‫המציאות לאידיאל שאותו למדנו ודמיינו איך משתתף בה עם שתי הדרכים האמורים להתמודד עם‬ ‫אנו רוצים שיתממש. המציאות המון פעמים אין לו חלק הפער בין המציאות לאידיאל / הרצון שלי .‬ ‫לכו בשלום ותחזרו לשלום, בהצלחה מרובה‬ ‫מאכזבת אותנו. לדוגמה: בישיבה לומדים עד‬ ‫כמה זה חשוב לצאת ולשרת בצבא, מצווה זו לעולם הבא ל כ ל ה י ו צ א י ם ל ש ר ת ב צ ה " ל !‬ ‫)מחזור מרץ 01'(.‬ ‫היא ממצוות "עשה" ומי שלא משתתף בה אין לו‬ ‫חלק לעולם הבא ועוד כהנה וכהנה ולהפתעת‬ ‫התלמידים כאשר הם מגיעים לצבא הם לא מבינים‬ ‫כיצד קילוף העגבניות במטבח והתיזוזים ללא מטרה‬ ‫מקיימים מקיימים את המצווה? הם דמיינו אותה‬ ‫אחרת והאכזבה גדולה. וזוהי הנקודה שצריך לתת‬ ‫עליה את הדעת . שיש פער בין האידיאל למעשה .‬ ‫להכיר בעבודה זו . אחר - כך כיצד מתמודדים ?‬ ‫ראשית - להבין שיש מצוות שהדרך לקיימם , מה‬ ‫לעשות, אינה קלה ורצופה בחיוכים )למשל שמחת‬ ‫תורה ( ולפעמים יהיה קשה ומתסכל אך זוהי‬ ‫המצווה ) גם קילוף העגבניות !(. שנית - לחיות‬ ‫את האידיאל, כלומר במקום ששם יהיו‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל‬ ‫“משכן א-ל וחרות עולם, יחדו‬ ‫יעשו אביב עם”‬ ‫מגד ירחי לחודש ניס‬ Page 7: ‫נכונות לעזרה לגמילות חסד ... אין שיחה אלא‬ ‫בדברים שאין בהם עניין, אבל לא בדברים חשובים.‬ ‫כך אנו מוצאים 'שיחת ילדים', 'מיעוט שיחה'. האיש‬ ‫המכבד את אשתו לא ישעשע את אשתו רק בדברים‬ ‫בטלים ושיחת חולין ,אלא ידון אתה על העניינים‬ ‫העומדים ברומם של החיים, וישמח להחליף אתה‬ ‫דעות והבנות"... נמצא שהמבט בגובה העיניים שבין‬ ‫האיש והאישה הוא הבסיס למבט כלפי מעלה )תורה(‬ ‫וכלפי מטה )חסד(.‬ ‫‪ùéà - ’4 îòî êùîä‬‬ ‫‪úéáä ìù åéôåà – åúùàå‬‬ ‫חסד בלא גבול . מבט בגובה העיניים. מסיים ר ' יוסי‬ ‫את הדרכתו ואומר: "ואל תרבה שיחה עם האישה. "‬ ‫מפליא הדבר , שהרי לא ניתן לבנות בית שכזה בלא‬ ‫שיחה עם האישה. למותר לציין כי בלא קשר ראוי בין‬ ‫איש ואשתו, סופם של התורה והחסד שהבית מפיק‬ ‫להישחק ולהעלם. הרש"ר הירש בפירושו לפרקי אבות‬ ‫מבאר כי כוונת ר ' יוסי להדריך כי השיחה ,כלומר‬ ‫הזמן המוקדש לקשר הפרטי בין בני הזוג, לא יתפוס‬ ‫את מלוא החלל , אך הדיבור הערכי שביניהם יהיה‬ ‫תשתית לכל אשר יבנו ביחד: "'אל תרבה דברים' לא‬ ‫נאמר , שכן מפליגים חז " ל בשבחה של האישה ...‬ ‫ובמיוחד כאשר מאמר זה בא סמוך למה שנאמר בעניין‬ ‫חידה:‬ ‫מה הביטוי הרמוז‬ ‫בציור הבא?‬ ‫מצא את‬ ‫ההבדלים‬ ‫)6 הבדלי (‬ Page 8: ‫עין כפיר‬ ‫הר כביר הקרח התברך במעיין גדול ושופע . " עין אל כבירה "‬ ‫היוצא מן ההר שימש את העוברים בדרך ואת המתיישבים בהר‬ ‫במשך שנים ארוכות. כדי להגדיל את ספיקת המעיין נבנתה נקבה‬ ‫אל תוך ההר כבר בתקופת התלמוד . לצד הנקבה נבנתה‬ ‫בריכה , שנמצאת כיום מתחת לכביש הסלול . בשנים האחרונות‬ ‫עמלו צוותים שונים של הנוער ובעיקר הנוער הבוגר על ניקוי‬ ‫הנקבה ובניית בריכה חדשה להנאת תושבי היישוב ויצירת פנינת‬ ‫חמד לרווחת המטיילים באזור.‬ ‫איך מגיעים?‬ ‫עולים במחלף מורשה על כביש 1 לכיוון אריאל‬ ‫ועוקבים אחר השילוט לצומת תפוח. בצומת פונים‬ ‫שמאלה לכיוון אלון-מורה,שכם (כביש 20) חוצים‬ ‫את הכפר ח'ווארה וכשמגיעים לכיכר (חטמ"ר‬ ‫שומרון) פונים ימינה. נסיעה של עשר דקות‬ ‫ואתם במעיין שנמצא בעיכול האחרון לפני‬ ‫אלון-מורה.‬ ‫שיעורי תורה‬ ‫גמרא דף יומי, בית כנסת "היכל שלמה"‬ ‫הלכה, בין מנחה לערבית בית כנסת "היכל שלמה"‬ ‫בתנ"ך והלכה, ביכנ"ס יצחק אבינו‬ ‫תנ“ך, כולל אור ציון‬ ‫עין אי“ה הרב קוק‬ ‫אלי מזוז - 22521:0-212‬ ‫מסילת ישרים,‬ ‫רח' המסילה, משפחת חזות‬ ‫שיעור לנוער, סניף בני עקיבא‬ ‫תנ"ך, בית הכנסת אוהל משה‬ ‫פרשת שבוע, סניף בני עקיבא (רח' הלילך)‬ ‫כשעה לפני מנחה, גמרא דף יומי, בית הכנסת ”היכל שלמה“‬ ‫2: דקות לפני צאת שבת, רש"י על הפרשה, ביכנ"ס יצחק אבינו‬ ‫הרב יחיאל חוזה‬ ‫הרב שלמה מהצרי‬ ‫הרב עובדיה מאנע‬ ‫הרב אריה סעדיה‬ ‫הרב משה מליחי‬ ‫הרב אריה סעדיה‬ ‫אלי מזוז‬ ‫הרב אריה סעדיה‬ ‫הרב משה מליחי‬ ‫הרב יחיאל חוזה‬ ‫הרב עובדיה מאנע‬ ‫1::0‬ ‫2::0 -‬ ‫22:00‬ ‫2::20‬ ‫22:00‬ ‫2::20‬ ‫22:20‬ ‫1:::0‬ ‫10:10‬ ‫א'-ו'‬ ‫א'-ה'‬ ‫ראשון‬ ‫ראשון‬ ‫ראשון‬ ‫שני‬ ‫שלישי‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫העלון מוקדש לרפואת:‬ ‫אילת דגנית בת צפורה‬ ‫יעל‬ ‫יעקבי רבקה בת פרי‬ ‫ואברהם בן מוזלי.‬ ‫שעות פעילות סניף בני עקיבא‬ ‫פעולת ערב שבת לנוער ושיעור תורה לבוגרים - 22:00, מפקד - 22:00, מנחה - 10:00, ערבית - צאת השבת‬ Page 9: