עלון 'לשם שמים' פרשת ויקהל פקודי - החודש מאת גרעין 'לשם שמים'
URL
EMBED
Page 0:
Page 1: פרשת “ויקהל פקודי - החודש” גיליון מס’ 22, כו’ באדר תש”ע.
מופץ ביבנה, בית גמליאל, בן זכאי, ניר גלים וגן יבנה .
32:81 ר”ת: 95:81
52:71
הרב עובדיה מאנע
בסדר זה או אחר, אז מדוע שינתה התורה וכתבה בסדר הזה? השאלה נשאלת גם לשיטת הרמב"ן, איזו משמעות יש לדבר השבת אנו מסיימים את קריאת ספר שמות. בכמחצית מספר הזה שחטא העגל קרה לאחר הציווי לבניית המשכן ? אלא שמות התורה עוסקת בהקמת המשכן. פרשיות תרומה תצוה התורה באה ללמדנו שתמיד ובכל דבר בין הציווי למעשה יש וחלק מפרשת כי תשא זהו הציווי שהקב"ה מצוה את משה על חטא העגל , בין הציווי האלוקי , האידיאלי , השמיימי ועד הקמת המשכן, ואילו בפרשיות ויקהל פקודי מתארת התורה לביצועו להגשמתו בפועל בארץ ישנה נפילה , ישנו משבר את המעשה של הקמת המשכן על פי הציווי כפי שנצטווה נוראי. על הפסוק "השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם" משה בפרשיות תרומה תצוה . בהקשר הזה נשאלת השאלה אומר הרבי מקוצק "והארץ נתן לבני אדם – לעשותם שמים". מה הצורך בכל האריכות המרובה שבפרשיות ויקהל פקודי שמים זה החזון, הארץ זו המציאות. בין השמים לארץ ישנו הרי זה ממש חזרה על כמעט מילה במילה על מה שכתוב מרחק גדול. כל הורדה למציאות של כל אידיאל כלשהו צריך בפרשיות תרומה תצוה? בנוסף, בין הציווי למשכן “ בין הציווי האלוקי, לדעת שקיימת נפילה . קיבלנו ציווי בעשיית לביצוע נכתבה בתורה הפרשיה שעוסקת בחטא המשכן שזהו השראת השכינה בארץ. וזהו דבר העגל . בנוגע לכך כותב רש" י לא יח: "אין מוקדם האידיאלי, השמיימי ל א פ ש ו ט , ו ק י י מ ת נ פ י ל ה . ו ב כ ל ז א ת ל א ומאוחר בתורה , מעשה העגל קודם לציווי מלאכת ועד לביצועו להגשמתו מתייאשים ואחרי הכישלונות קמים ומבצעים המשכן ימים רבים היה, שהרי בי"ז בתמוז נשתברו בפועל בארץ ישנה בפועל את המשכן ולכן יש חזרה לפרטי פרטים נפילה הלוחות , וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, על מעשה המשכן להורות שעל אף הנפילות ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן" א" כ קמים, ממשיכים, ומקיימים בפועל את אשר נצטווינו. עיניין לפי רש " י הפרשיות נכתבו שלא על פי הסדר הכרונולגי זה הוא דוגמא לכל התורה כולה . תורה בשמים שמתגשמת ופרשיות תרומה תצוה היו צריכות להופיע לאחר פרשת העגל. בארץ למרות כל הנפילות . מצווים אנו להיתמודד עם הרמב"ן חולק על רש"י וטוען בפרק לה א: שהפרשיות נכתבו המציאות שלנו העלולה לחטא וכישלונות . אומרת הגמרא כסידרן. על כך צריך לשאול על פי רש"י מדוע שינתה התורה בגיטין מג . " והמכשלה הזאת תחת ידך - אין אדם עומד על את הכתיבה על פי סדר הארועים וכתבה את חטא העגל בין דברי תורה אא " כ ניכשל בהם ". מכל כישלון לומדים , מכל הציווי לעשיית המשכן ? כאשר רש " י אומר " אין מוקדם נפילה צריך לקום , מכל הטעויות יש ללמוד , ועל הכל צריך ומאוחר בתורה" אין הכוונה שיש בלגן בפרקי התורה , אלא להתגבר . לא להיתייאש על אף הכישלון , ולהמשיך בעוז שבתורה לא תמיד הסדר הכרונולגי הוא זה שקובע אלא יש ובתעצומות להגשמת המטרה בפועל. סיבות נוספות לכתוב אתפרקי התורה דוקא
בין שמים לארץ
Page 2: אליהו מזוז
בין פרשת פרה אדומה לפרשת החודש וחג הפסח
בפרשה הקודמת קראנו על חטא העגל וסיימנו בפרשת פרה אדומה השבת אנו קוראים את פרשת החודש שמסמל את חודש ניסן שבו יחול חג הפסח. בחג הפסח אנו מצווים לספר את סיפור יציאת מצריים "והגדת לבנך ..." עיקרו של החג הוא לשבת עם המשפחה שיסוד החטא שבו היה שבני ישראל חשבו שהם לספר, ללמד ולהעמיק בעניין השעבוד שהיה במצרים, מבינים הכל – תוצאה של יציאת מצרים. זאת מכיוון הגאולה הגדולה והניסים שעשה הקב " ה לאבותינו שבזמן גאולת מצריים הגיעו ישראל למעלות גבוהות במצרים ועל הים – " ראתה שפחה על הים מה שלא וחשבו שמכיוון שהם השיגו מעלות נבואה שכאלה הם ראה יחזקאל בן בוזי". לעומת זאת כשאנו מתבוננים מבינים הכל , ושכעת הם יכולים להחליט בעצמם במצוות פרה אדומה אין אנו מוצאים טעם למצווה. כיצד לעבוד את ד' יתברך ועל זה באה פרה אומר שלמה המלך " אמרתי אחכמה והיא ”מכאן אנו אדומה לכפר. אתם חשבתם שאתם מבינים רחוקה ממני " שרצה שלמה המלך - החכם רואים שחטא הכל, תקיימו מצווה שאינכם מבינים כלל. באדם להבין את טעמה של מצוות פרה אדומה מכאן אנו רואים שחטא העגל נבע ולא הצליח . עוד אנו רואים שהמצווה עצמה העגל נבע מהתרוממותם מהתרוממותם של בני ישראל ביציאת איננה מובנת שכן האדם הטהור שמטהר את של בני ישראל מצרים ולכן הוקדמה פרשת פרה אדומה לפני האדם הטמא עם אפר הפרה נטמא והטמא חג הפסח . עוד אנו יודעים שבזמן המקדש נטהר, אלו הם דברים שאינם מובנים. לעומת ביציאת מצרים אדם שהיה טמא מת לא יכול היה להקריב מצווה זו עניינה של מצוות הפסח ברורה לגמרי קרבן פסח אלא אם כן הוא נטהר לפני כן על ויש עניין חשוב להעמיק ולספר בפרושים והסברים על ידי אפר פרה אדומה. מכאן אנו למדים שלפני שאנו גאולת מצריים. בתורתנו ישנן שתי חוקות חקת פרה באים לספר בסיפור יציאת מצריים, לפני שאנו מראים אדומה "זאת חקת התורה אשר צוה ד' לאמר ...ויקחו את גודל ידיעותינו בסיפור הגאולה, לפני שאנו מגיעים אליך פרה אדמה תמימה ..." ו חקת הפסח שנאמר להתרוממות הרוח עלינו ללמוד קצת ענווה מפרשת " זאת חקת הפסח ..." ומה השווה הכתוב חוקה זו העגל ומצוות פרה אדומה. ורק מתוך ענווה זו- שאנו לחוקה זו ? והרי ענייני החוקות שונים לגמרי ועוד יודעים שאין אנו מבינים הכל ושישנם דברים שאנו רואים שפרשת פרה אדומה סתומה לגמרי שנסתרים מאיתנו, רק מתוך כך נוכל להיכנס לעומקה ולעומתה עניין חג הפסח ברור ובהיר. אלא צריך לומר של תורה ללמוד וללמד ולספר בגאולת ישראל. ולהבין שמצוות פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל
מערכת
שאלה: מהם דיני ברכת האילנות? ומהי ההלכה לנשים? תשובה: פסח כידוע חל בחודש האביב והוא שייך להופעת ההתחדשות שבבריאה. בחודש זה אנו רואים כיצד הטבע אחרי ימי החורף שב לפרוח וללבלב. אנו מודים לד' על פריחת האילנות, וידוע שללא הפריחה לא יהיו פירות. חודש ניסן מסמן לא רק את התחדשות הטבע אלא גם את התחדשותו של עם ישראל שאחרי שנות שיעבוד רבות יוצא לחופשי ממצרים ומקבל את התורה ובכך מתחדש ומתקדש כל העולם כולו. אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם. וכן פסק השולחן ערוך: "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ" ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד" (סי' רכ"ו ). א. ראוי לברך בשדה שיש בו שני מיני אילנות, ולפחות שני אילנות ממין אחד. יש לברך על עצי פרי, ולא על אילני נוי וסרק. ב. אין לברך על עצים שיש איסור בהם או בפירותיהם, כגון: עץ המורכב כלאים (כגון: אגס המורכב על חבוש), עצי ערלה או שיש בהם איסורי אכילה. ג.המהדרים מברכים בר"ח ניסן לאחר שחרית. ראוי לברך בנוכחות שלשה או מניין אך אם לא התאפשר זריזים מקדימים למצוות ומעלת הזריזות גדולה מהידור ברכה בציבור. ד. בעניין הברכה בשבת לפי המקובלים ולנוהגים לפי הרב אליהו לא יברך בשבת משום בורר ( שבורר ניצוצות) ולפי הרב עובדיה יוסף אין לחשוש ויכולים לברך בשבת. וכדי להימנע להיכנס למחלוקת ולברך בחול. ברכת האילנות לנשים: למעשה – נשים אשכנזיות נהגו לברך ברכת האלנות. נשים ספרדיות הנוהגות כדעת הר' עובדיה יוסף – תברכנה. נשים ספרדיות הנוהגות כדעת הרב אליהו – לא תברכנה וראוי שתשמע הברכה מבעלה שיכוון להוציאה ידי חובה.
Page 3: מערכת שקיימו בדיוק כפי שנצטוו. פרשנים רבים תוהים מדוע התורה שבה ומדגישה את הצורך במילוי הוראות משה כשבני ישראל הקימו את המשכן היו בדיוק מוחלט. המדרש מלמד אותנו שכשמשה הקים המלאכים למעלה עסוקים גם כן. את המשכן בעולם הזה, מלאכים הקימו משכן דומה בשמיים. ספר הזוהר מוסיף שהמשכן שבשמיים הוקם בזכות מעשיו של משה כאן עלי אדמות. הפועלים שבנו פרשת השבוע מתארת את בניית המשכן לפרטיה . את המשכן , מוכשרים ככל שהיו, לא התמחו בבניין האומנים השונים בעץ, בבדים וצורפות שוזרים את שמימי. הם התאימו היטב לבניית המבנה הפיזי, אולם היריעות ואת המכסה למשכן . הם מנסרים את כדי לבנות משכן שמימי היה עליהם להסתמך אך ורק הקרשים שיהוו קירות למשכן , מצפים אותם זהב על ההנחיות שקיבלו ממשה . הם ביצעו ומכינים את האדנים ) התושבות ( לקרשים . הם שוזרים את הפרוכות שיפרידו בין הקודש “אולם כדי בנאמנות כל הוראה שלו , ביודעם שהם וקודש הקודשים וכן את הפרוכת שתכסה על לבנות משכן למעשה בונים יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. זוהי הסיבה שבגללה התורה חוזרת הכניסה למשכן. בצלאל יחד עם צוות האומנים מקים את ארון הזהב ואת הכפורת, שמימי היה לעתים כה תכופות על כך שהם מילאו אחר ההוראות שנתן אלוקים למשה . הבעש " ט את השולחן ואת כליו, את המנורה וכליה, את עליהם מציין שכל מצווה בונה בנין בשמיים. רובנו מזבח הקטורת, את שמן המשחה ואת קטורת הסמים . לאחר -מכן הוא מקים את מזבח להסתמך אך לא יודעים דבר אודות ההשפעה של מצוותינו הגשמיות בשמיים. תכופות אנו תוהים ביחס העולה, את כיור הנחושת ואת הגדר שתשמש ורק על למשמעותן של תפילותינו, מדוע יש להקפיד את חצר המשכן . כשסיימו האומנים את ההנחיות על סדר המילים או על הלכות ספציפיות מלאכתם הם הביאו את המשכן , את כליו הנוגעים למצוות. ואת הבגדים למשה רבינו , שבירך אותם על כך
שבת שלום!
בשנת תרע" ד יצאה משלחת רבנים ובראשם הרב קוק אלא בירושת אבות בלבד . והאמת , שאין כל צורך בדת למסע תשובה במושבות. באחד מן הימים יצאו לדרכם בארץ ישראל החדשה. הרבנים לא השיבו לו, אלא הסתכלו וביקרו בבת -שלמה ובשפיה . אחרי שהתקינו סידורים באהבה וברחמים בילד ועיניהם זלגו דמעות. הם ליטפו את בהפרשת תרומות ומעשרות עברו למושבה עתלית . ראשו של הילד וביקשו מהמורה לשקול מחדש את דעותיו בהילוכם לאכסניה פגשו בילד בן שמונה והרב זוננפלד ודרכי חינוכו. אפשר יעמוד על טעותו, שאין תחיה לאומית שאלהו : פסוק פסוקך מסידור התפילה ? הילד בלי יהדות ואין יהדות בלי תורה ומצוות. בפגישתם משך בכתפיו . מעולם לא ראה סידור . תוך כדי “הילד משך עם אנשי המקום נתברר להם שנמצאים כאן יהודים שיחה עם הילד בא בריצה מורה מבית -הספר בכתפיו. תמימים וישרים , המבקשים חינוך תורה לבניהם , המקומי ואמר ברוגזה אל הרבנים : כיצד אתם אלא שמורים שונאי דת השתלטו על בית הספר והם מרשים לעצמכם לבחון תלמיד בלי רשותי? הרב מעולם לא מחנכים אותם בניגוד לדעת אבותיהם . הרבנים קוק הרגיע אותו בדברי נחת , טפח על כתפו ראה סידור. הבטיחו להם, שבשובם ממסעם ישלחו מורים דתיים ושאלהו: נניח שעברנו עבירה ובחננו את תלמידך למקום . בערב נערכה סעודה לכבוד האורחים ללא נטילת רשות ממך, אבל מדוע אינך מחנך את ונתגלגלה שיחה על מתן שם עברי למושבה. קם הרב תלמידיך לתורה ולתפילה לתפילין ולציצית ? המורה קוק והציע שם מקורי משלו:התחילו לתקן הפרשת תרומות התרתח , והתחיל להטיח דברים כלפי הרבנים : אתם , ומעשרות ולאות קבלת המצווה תכנו את המקום הזה בשם מרוחקים מהחיים אתם . אין לכם ידיעה כלשהי תרומיה . בו ביום נשוב אליכם ונקבע יום טוב למושבה . מהנעשה במושבות . דעו לכם שאנשי המקום אינם ההצעה נתקבלה בעין יפה. בסיום הסעודה ברך הרב ברכת: מתפללים, אינם שומרים שבת, אינם מדקדקים בכשרות " נברך לאלוקינו שהשמחה במעונו " , ואחרי כן יצאו כל מדוע תדרשו תורה ומצוות מילדיהם? דת אינה נקנית .המסובין בריקוד ובשירה לכבוד התורה ומקיימיה.
Page 4: ïîìâðà øåàéì áøä עולם בשאלה " מה ה ' אלוהיך דורש מעמך ". בית úéáä ìù åéôåà – åúùàå ùéà שסעודות השבת שלו סובבות סביב תורה , ובני המשפחה שותפים לדיון ער ואינם מסתפקים ב'פינת המימוש. הקמת הבית מתאפיינת לעתים בתחושה כי דבר התורה' עבור פרוטוקול שמימי נסתר, מובטח לו 'הגענו אל המנוחה ואל הנחלה'. מצאנו את שאהבה לבית זה כי יזכה להתקדם כל העת . הדרכותיו של נפשנו , זכינו לחיות ביחד , להקים בית בישראל . יוסי בן יועזר נועדו לייצר עמדת נפש של מבט המופנה מימשנו את חלומנו. לעתים ההרגשה הזאת היא פרי כלפי מעלה . לא ניתן להתאבק בעפר רגליהם של תחושת הזוג כבר בתחילת דרכו ולפעמים מופיעה חכמים , אלא אם כן ניצב בעל הבית ברצפת ביתו תחושת המימוש לאחר שהקים הזוג את הבית שחלם ומתבונן מלמטה אל שיעור קומתם הנישא . בדומה עליו. חווית המימוש והבקשה לישב בשלווה משרות לזה, על מנת לשתות בצמא יש להטות את הכוס כך נעימות גדולה, אך גם מסוכנות מאין כמוהן. משהו שהמים ייזלו כלפי פיו של השותה המופנה כלפי בחוסנם של קירות הבית עלול להשכיח מן מעלה. כך מובטח כי בני הבית יבנו בנפשם המתגוררים בו את מעורבותם לאשר מתחולל מחוצה להם . תחושת הביטחון “כך מובטח כי ענווה כלפי תורה, רצון לשתות עוד ועוד ולהרוות את צימאונם במימי התורה והמחשבה כי הגענו אל פסגת ייעודנו יש בני הבית יבנו המחיים . כך יצא הבית מקיפאונו ויזכה בהן כדי למנוע התקדמות , הקופא על שמריו. הסכנה אינהוליצור בית בנפשם ענווה לתנועה מתמדת . מבט למטה. כאמור, יש מאיימת על ההתפתחות הפיזית של הבית, היא עלולה כלפי תורה, רצון בקירות הבית כדי להשכיח מן הדרים בו לפגוע בעיקר בתוכנו של הבית , בחוסנו לשתות עוד ועוד את אלה שנותרו בחוץ ,אותן בריות שלא שפר עליהן הגורל, שנשללה מהן המנוחה הרוחני . זוג הנותן לכותלי הבית להוות ולהרוות את מ ס ך ב פ נ י ה ע ו ל ם ו מ ב ק ש ל ה ת מ ס ר צימאונם במימי ומעולם לא זכו לנחלה , קשה להבחין בצער הבריות מתוך נינוחות הבית שלנו. לשלוותו הפרטית, הופך עד מהרה את בית חלומותיו למשכן של אגואיזם ופרטיות , התורה המחיים. על כן מדריך יוסי בן יוחנן איש ירושלים כיצד בונים בית ירושלמי אמיתי : " יהי ואת גן העדן שהקים - לשממה מוסרית . ביתך פתוח לרווחה " ) שם משנה ה ' (. הבית נפתח הבית הופך עד מהרה כלוב של זהב משולל חיים, יופי לרווחה, האטימות ממנו והלאה, בני הבית מעניקים נטול חן . מבט כלפי מעלה . זוג התנאים הראשון לעניים, ורואים את החסד כמשימת העל של ביתם. בפרקי אבות, יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, משרטטים אמנם בית של חסד עלול ליצור בגומלי החסדים קווי מתאר לבית יהודי ערכי . החשש הראשון הוא תחושה של עליונות כלפי המקבלים, על כן מדגיש ר' שתחושת המימוש בבית תאפיל על הצורך להתקדם, יוסי "ויהיו עניים בני ביתך". לאחר שהביטו בני הבית ללמוד ולהתפתח רוחנית ומוסרית. כנגד הסיכון הזה למטה וגילו מי נזקק לעזרתם, הופכים הם אותו לבן מדריך יוסי בן יועזר: " יהי ביתך בית ועד לחכמים, ביתם, שווה בין שווים. כך, בהדרכתם המשותפת של והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את זוג התנאים מקבל הבית את תוכנו המחייה, בית של דבריהם " ) אבות א , ד (. הפיכת הבית למקום שבו תורה המזינה את יושבי הבית כל העת, ובית שיש בו מתוועדים אנשי התורה מחוללת מהפכה בבית. השיח הוא שיח ערכי, והמבט מופנה כל העת כלפי ריבונו של המשך בעמוד 7
Page 5: "קחו מאתכם תרומה לה'"... ניתן לחוש את ההתרגשות באוויר, כולם רוצים להיות שותפים במלאכת הקודש של בניין המשכן. "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו איתו הביאו את תרומת ה'", כל אחד ממש מהדל עד לעשיר המופלג, תורם כפי יכולתו ושותף בעשייה. "ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו..."-אם כולם היו שותפים בעשייה מדוע הדגישה התורה דווקא את עניין האנשים והנשים?... מסביר הכלי יקר שעניין זה בא לשבח את הנשים שמעיקר הדין לא היו צריכות לנדב תכשיטיהן לבנייה,משום שבניגוד לאנשים שפרקו נזמיהם במעשה העגל והיו צריכים לכפר על מעשיהם בתרומה, הן לא היו שותפות למעשה העגל,אלא שמתוך חיבת הקודש שהיתה בהן לא נמנעו מלנדב. אם כך מדוע נכתב ויבואו האנשים על הנשים, ולא האנשים והנשים? נשמע מכאן שחייבו אותן בכח... אלא שהנשים לא רצו שמשה יחשוד שהיו שותפות לדבר עבירה בחטא העגל להדגיש שכמו שבהבאת הזהב בעגל, לא היה להן חלק, כך גם בהבאת זהב התרומה והכפרה לא היו שותפות ומכאן האנשים כביכול חייבו אותן לתת. זה זמן רב שאני תוהה לעצמי, מה עניין הדברים שאנו מנועים מלעבור עליהם משום "מראית עין", והרי אם אנו ישרים כלפי ה' איזה עניין יש לנו בחשד האחרים עלינו, ומכאן למדתי שיעור גדול , כשאדם עסוק בעבודת ה', הוא שואף לעבוד מתוך נקיות לגמרי , ומשום כך מתרחק מהעבירה בבחינת " סור מרע ועשה ריבועיות שיבולת שועל ודבש טוב", ולאדם קשה להתפתח ולהתנקות בחברה ש"יודעת מה טיבו", וללב האדם מחלחלת ביקורת ודעת הסביבה הוראות הכנה מצרכים עליו. הנשים רצו להיות לגמרי נקיות מהחטא, מתוך זה שאת המצווה הזו הן עשו בשלימות לגמרי ולכן התרחקו מניחים את החמאה, הסוכר מהחשד והעבירה -אפילו שכבר נעשתה . ולכן הזכיר 002 גרם חמאה ובדבש בסיר ומחממים על בהבאת הזהב את האנשים . ואילו במלאכת הטוויה 002 גרם סוכר חום אש בינונית עד שכל החמאה שלא קשורה לחטא כלל הזכיר את הנשים "וכל אישה 002 גרם דבש נמסה וכל הסוכר נמס חכמת לב בידה"... 004 גרם פתיתי קוואקר ו נ ו צ ר ת ב ל י ל ה ח ל ק ה , דקים מוסיפים את פתיתי שיבולת שנזכה לסור מרע - ומהספקות החיצוניות ולהוסיף 05 גרם תוספת שחביבה השועל והתוספת שבחרתם טהרה וטוב בעז"ה! עליכם: אגוזים קצוצים ומערבבים היטב . שוטחים !íåìù úáù גס, פירות יבשים את התערובת בתבנית חתוכים,צימוקים,שקדים. משומנת קלות או מרופדת בנייר אפיה. מחממים מראש תנ ור ל ח ום ש ל 08 1 מע לו ת , וא ו פי ם ע ד הרב שלמה אבינר שהשוליים מזהיבים אבל המרכז עדיין בהיר זעזועים חיוביים ורך. משך האפיה לא יותר מ - 51 עד 02 דקות, מקררים מחוץ לתנור אבל בתוך התבנית , ספרות טובה היא ספרות הגורמת לזעזוע אצל הילדים, וכשקר לגמרי , הופכים את התבנית על קרש אלא שעלינו לבדוק באיזה כיוון פועל הזעזוע. איננו יכולים חיתוך בעזרת סכין חדה חותכים את כל לספר לילד סיפורים שתוכנם מורכב מטוב ורע, המשטח לריבועיות בגודל אחיד , ושומרים “ במקרה גם אם רובו של התוכן טוב ומיעוטו רע. במקרה בקופסה אטומה. כזה ניאלץ כזה ניאלץ להפסיד את הטוב המרובה, בגלל הרע להפסיד המועט. מבחינה זאת אין הבדל בין סיפור שילד שומע, בתאבון! את הטוב לבין מזון שאם רובו כשר ומיעוטו טרף-הוא עדיין, כמובן, המרובה אסור באכילה . אם אפשר לברר את התכנים החיוביים המרובים ולהשמיט את הרע , הרי זה ודאי טוב . זאת למדנו מרבי מאיר, שהיה תלמידו של אלישע בן אבויה, "אחר", ובירר את הדברים שלמד ממנו: "תוכו אכל, קליפתו זרק". ואולם כתוב: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות, הוא", ודרשו חז"ל: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו- אל יבקשו תורה מפיהו" דהיינו: מחנך שיש לו חסרונות, אף על פי שהתוכן הלימודי שלו חיובי - אין למנות אותו לתפקיד חינוכי . ואם כן , כיצד למד רבי מאיר מאלישע בן אבויה ? הרי " אחר " היה אדם מושחת בהשקפותיו ובהתנהגותו, ואף חילל שבת בפרהסיא. תשובת הגמרא היא שרבי מאיר, בשל היותו אדם גדול, היה מסוגל ללמוד מתורתו של אלישע בן אבויה מבלי להיות מושפע ממעשיו. לרבי מאיר היה חוש ביקורת, שסייע לו להישמר מהשפעת רבו, ולברר בשכלו מה לקבל ממנו ומה לא. אבל בעת קריאת ספר, או שמיעת סיפור, הדבר קשה יותר. הספר אינו הרצאה שכלית, הוא פועל גם על הרגש, ועל הדמיון. “הזעזוע. איננו יכולים לספר לילד סיפורים שתוכנם מורכב מטוב ורע”
Page 6: "באים מכוח החוק אך משרתים “כמתנדבים!" מחשבותיך שמה אתה תהיה! לחשוב במהלך הקושי הקיים כמה המצווה שאתה מתעסק בה חשובה בשבוע האחרון ובשבועות הבאים, מתקיימים גיוסם מאוד ומתוך המחשבות האלו אתה תתרומם למקום של אלפי נערים לצה"ל בתוכם חילונים, מכיניסטי'ם אחר. לכן גם כשקשה ולא הולך.. עלינו לדעת שמעבר ובני ישיבות . אין ספק שזהו תחילת פרק חדש , לכל מה שאמור לעיל , יש אבא שמכוון הכול מאתגר ומסקרן ! היציאה מהישיבה , אוהלה של משמיים ומכוון אותנו למקומות ששמה אנו תורה לצבא לשדה או אם נרצה לעם- ישראל ) שהרי הצבא הוא כור ההיתוך של החברה “מצווה זו היא צריכים להיות. והכי חשוב לא ליפול לעצת הייצר - ייאוש . שהייאוש קיים בכל מקום הישראלית ( מורכבת מאוד . אותה מורכבות קיימת בחיים בכלל ובצבא בפרט, כלומר המון ממצוות "עשה" ובכל זמן, והכי קל לוותר ולהרים ידיים. אך ומי שלא עלינו לזכור: "אין שום יאוש בעולם!" וביחד פעמים במהלך חיינו אנו נתקלים בפער בין המציאות לאידיאל שאותו למדנו ודמיינו איך משתתף בה עם שתי הדרכים האמורים להתמודד עם אנו רוצים שיתממש. המציאות המון פעמים אין לו חלק הפער בין המציאות לאידיאל / הרצון שלי . לכו בשלום ותחזרו לשלום, בהצלחה מרובה מאכזבת אותנו. לדוגמה: בישיבה לומדים עד כמה זה חשוב לצאת ולשרת בצבא, מצווה זו לעולם הבא ל כ ל ה י ו צ א י ם ל ש ר ת ב צ ה " ל ! )מחזור מרץ 01'(. היא ממצוות "עשה" ומי שלא משתתף בה אין לו חלק לעולם הבא ועוד כהנה וכהנה ולהפתעת התלמידים כאשר הם מגיעים לצבא הם לא מבינים כיצד קילוף העגבניות במטבח והתיזוזים ללא מטרה מקיימים מקיימים את המצווה? הם דמיינו אותה אחרת והאכזבה גדולה. וזוהי הנקודה שצריך לתת עליה את הדעת . שיש פער בין האידיאל למעשה . להכיר בעבודה זו . אחר - כך כיצד מתמודדים ? ראשית - להבין שיש מצוות שהדרך לקיימם , מה לעשות, אינה קלה ורצופה בחיוכים )למשל שמחת תורה ( ולפעמים יהיה קשה ומתסכל אך זוהי המצווה ) גם קילוף העגבניות !(. שנית - לחיות את האידיאל, כלומר במקום ששם יהיו
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל
“משכן א-ל וחרות עולם, יחדו יעשו אביב עם”
מגד ירחי לחודש ניס
Page 7: נכונות לעזרה לגמילות חסד ... אין שיחה אלא בדברים שאין בהם עניין, אבל לא בדברים חשובים. כך אנו מוצאים 'שיחת ילדים', 'מיעוט שיחה'. האיש המכבד את אשתו לא ישעשע את אשתו רק בדברים בטלים ושיחת חולין ,אלא ידון אתה על העניינים העומדים ברומם של החיים, וישמח להחליף אתה דעות והבנות"... נמצא שהמבט בגובה העיניים שבין האיש והאישה הוא הבסיס למבט כלפי מעלה )תורה( וכלפי מטה )חסד(.
ùéà - ’4 îòî êùîä úéáä ìù åéôåà – åúùàå
חסד בלא גבול . מבט בגובה העיניים. מסיים ר ' יוסי את הדרכתו ואומר: "ואל תרבה שיחה עם האישה. " מפליא הדבר , שהרי לא ניתן לבנות בית שכזה בלא שיחה עם האישה. למותר לציין כי בלא קשר ראוי בין איש ואשתו, סופם של התורה והחסד שהבית מפיק להישחק ולהעלם. הרש"ר הירש בפירושו לפרקי אבות מבאר כי כוונת ר ' יוסי להדריך כי השיחה ,כלומר הזמן המוקדש לקשר הפרטי בין בני הזוג, לא יתפוס את מלוא החלל , אך הדיבור הערכי שביניהם יהיה תשתית לכל אשר יבנו ביחד: "'אל תרבה דברים' לא נאמר , שכן מפליגים חז " ל בשבחה של האישה ... ובמיוחד כאשר מאמר זה בא סמוך למה שנאמר בעניין
חידה:
מה הביטוי הרמוז בציור הבא?
מצא את ההבדלים
)6 הבדלי (
Page 8: עין כפיר
הר כביר הקרח התברך במעיין גדול ושופע . " עין אל כבירה " היוצא מן ההר שימש את העוברים בדרך ואת המתיישבים בהר במשך שנים ארוכות. כדי להגדיל את ספיקת המעיין נבנתה נקבה אל תוך ההר כבר בתקופת התלמוד . לצד הנקבה נבנתה בריכה , שנמצאת כיום מתחת לכביש הסלול . בשנים האחרונות עמלו צוותים שונים של הנוער ובעיקר הנוער הבוגר על ניקוי הנקבה ובניית בריכה חדשה להנאת תושבי היישוב ויצירת פנינת חמד לרווחת המטיילים באזור.
איך מגיעים?
עולים במחלף מורשה על כביש 1 לכיוון אריאל ועוקבים אחר השילוט לצומת תפוח. בצומת פונים שמאלה לכיוון אלון-מורה,שכם (כביש 20) חוצים את הכפר ח'ווארה וכשמגיעים לכיכר (חטמ"ר שומרון) פונים ימינה. נסיעה של עשר דקות ואתם במעיין שנמצא בעיכול האחרון לפני אלון-מורה.
שיעורי תורה
גמרא דף יומי, בית כנסת "היכל שלמה" הלכה, בין מנחה לערבית בית כנסת "היכל שלמה" בתנ"ך והלכה, ביכנ"ס יצחק אבינו תנ“ך, כולל אור ציון עין אי“ה הרב קוק אלי מזוז - 22521:0-212 מסילת ישרים, רח' המסילה, משפחת חזות שיעור לנוער, סניף בני עקיבא תנ"ך, בית הכנסת אוהל משה פרשת שבוע, סניף בני עקיבא (רח' הלילך) כשעה לפני מנחה, גמרא דף יומי, בית הכנסת ”היכל שלמה“ 2: דקות לפני צאת שבת, רש"י על הפרשה, ביכנ"ס יצחק אבינו הרב יחיאל חוזה הרב שלמה מהצרי הרב עובדיה מאנע הרב אריה סעדיה הרב משה מליחי הרב אריה סעדיה אלי מזוז הרב אריה סעדיה הרב משה מליחי הרב יחיאל חוזה הרב עובדיה מאנע 1::0 2::0 - 22:00 2::20 22:00 2::20 22:20 1:::0 10:10 א'-ו' א'-ה' ראשון ראשון ראשון שני שלישי שבת שבת שבת שבת
העלון מוקדש לרפואת:
אילת דגנית בת צפורה יעל יעקבי רבקה בת פרי ואברהם בן מוזלי.
שעות פעילות סניף בני עקיבא פעולת ערב שבת לנוער ושיעור תורה לבוגרים - 22:00, מפקד - 22:00, מנחה - 10:00, ערבית - צאת השבת
Page 9: