עלון 'לשם שמים' של הגרעין התורני "לשם שמים" ביבנה - פרשת צו שבת הגדול
URL
EMBED
Page 0:
Page 1: פרשת ”צו - שבת הגדול“ גיליון מס‘ 28, יא‘ בניסן ה‘תש“ע.
מופץ ביבנה, בית גמליאל, בן זכאי, ניר גלים וגן יבנה .
11:33 ר“ת: 20:08
11:33
הרב עובדיה מאנע
שבת הגדול
השבת הזאת נקראת "שבת הגדול". מה הטעם שנקראת כך הגדול , ולא שאר הימים , משום שהנס הוא על זקיפות שבת זו? אומר השו"ע בסימן ת"ל – "מפני הנס שנעשה בו". הקומה של ישראל , ועל עצם יכולתם להעיז פניהם כנגד מהו הנס? מסביר הטור: שפסח מצרים מקחו בעשור, שבני אדוניהם וליקשור את השה מול עיניהם. שאלה נוספת יש ישראל היו צריכים לקחת את השה וליקשור אותו לכרעי לשאול, מדוע בכלל נצטוו ישראל לקחת את השה בעשור המיטה בי' בניסן, ופסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום לחודש עד ערב פסח , מה שלא נצטוו בכך לדורות ? לפי חמישי כך שיוצא שי' בניסן היה יום השבת , ובאותו יום ההסבר שנאמר לעיל זה ברור , הקב" ה רצה שאנחנו נעיז שאלו המצרים את ישראל "למה זה לכם?" והשיבו ישראל ונעשה מעשה מצידנו כנגד המצרים. הקב" ה רצה שתהיה " לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו " , והיו התעוררות של חירות מצידנו, שאנחנו נדליק ”הקב"ה רצה שיניהם קהות של ששוחטין את אלוהיהן ולא עשו את ניצוץ החרות בתוכנו ומתוך כך תבוא להם כלום ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת שאנחנו נעיז ונעשה הגאולה . " כימי צאתך מארץ מצרים אראנו הגדול. על עניין זה שואל הב"י שלפי טעם זה היה מעשה מצידנו כנגד נפלאות " גאולת מצרים היא התבנית של מן הראוי לקרא לכל הימים שמי' בניסן עד ערב הגאולה העתידה. ואם כן גם בגאולה המצרים הפסח " ימים גדולים" שהרי בכל אותם ימים לא האחרונה צריך את ההתעוררות שלנו כדי נגעו המצרים לרעה בישראל? ועונה על כך הב" י " שעיקר שהגאולה תתממש ותיהפך לעובדה ולמציאות , צריך הנס היה בהתחלה שאז היה עיקר קיהיון שיני המצרים שאנחנו נדליק את ניצוץ החירות שבתוכנו . כמו שאומר אבל אחר שעבר היום הראשון כיון דדשו דשו". דהיינו הנס הכוזרי : " כמו שנאמר אתה תקום תרחם ציון כי עת היה בכך שהמצרים לא נגעו בישראל לרעה וכיון שלא עשו לחננה ... כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו "... כי רעה ביום הראשון , כך התרגלו , ולא עשו רעה בשאר ירושלים אמנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הימים . מו" ר הרב דרוקמן עונה על כך הסבר אחר : הנס הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה ". רק כאשר תהיה הגדול היה בכך, שעם ישראל שהיה עם של עבדים, היתה לו התעוררות מצידנו, כאשר אנו נתעורר ונכסוף לירושלים, עד התעוזה והאומץ לעמוד מול אדוניהם , ולומר להם בעוז כדי "תכלית הכוסף", ויבוא לידי ביטוי מעשי, "עד שיחננו ובגבורה " אנחנו עושים כמצוות השם עלינו ". ועל פי זה אבניה ועפרה", נזכה לגאולה במציאות ובפועל. מובן מדוע רק אותו יום נקרא שבת
Page 2: אליהו מזוז
הפה בפסח
בחג הפסח אנו מצווים בשני מצוות עיקריות הראשונה היא אכילת קרבן הפסח והשנייה היא "והגדת לבנך ביום ההוא ..." ושתי מצוות אלה מתבצעות על ידי הפה. פסח הוא חג של חרות וגאולה שמטרתה הסופית היא להביא את עם ישראל למציאות שבה יוכל לקן עולם בכלל שהוא יכול להעלות אותנו לגבהים ומצד שני במלכות ש -די . על ידי האכילה אנו מרוממים את להורידנו לבאר שחת. לא לחינם נאמר "החיים והמוות העולם , "... מכל עץ הגן אכול תאכל " זו המצווה ביד הלשון". הרב קוק בספרו עולת ראיה כותב כך : הראשונה שצווה בה אדם הראשון. האוכל נותן לאדם כוח לעבוד את בוראו ולתקן ולשכלל את ”האוכל נותן " הפה , הוא כלי הדבור , אוצר החיי ם העולם . על ידי אכילה של פרי מסוים אנו לאדם כוח הרוחניים, שבו כל הביטויים שבכוח גנוזים הם בתוכן כללי . הדבור בכללו יש לו כוח מעלים את הפרי מדרגת צומח לדרגת יהודי , זאת מכיוון שכעת הפרי הוא חלק בלתי נפרד לעבוד את כפול : דבור קדש, ודבור חול. דבור הקדש מהיהודי שאכל אותו ובצורה זו אנו מעלים בוראו ולתקן מוצאו הוא ממקור הדעה העליונה , יוצרת ומתקנים את העולם על ידי האכילה . אולי ולשכלל את כ ל ה י צ ו ר י ם , " ב ד ע ת ו ת ה ו מ ו ת נבקעו",...,שכחה הוא לפעול על כל ההויה, מכאן גם מצווה אנונבין מדוע כמעט בכל שמחה של העולם. באשר היצירה כולה באה מתוך הופעתה." נפגשים עם סעודת מצווה , מלבד הפה הוא המביע את מחשבותינו הרוחניות העניין הפשוט שאכילה גם משמחת . המצווה השנייה בה אנו נפגשים בפסח היא מצוות " והגדת והגשמיות ועל ידו אנחנו יכולים להביע רחשי קודש לבנך ביום ההוא..." גם כאן אנו נפגשים עם הפה אך להפיץ אור ממקור הדעה העליונה ולהעביר מסרים של הפעם בדיבור . גלות מצריים החלה בכך שאברהם קודש לכל השומעים אותנו שנשכיל להשתמש בפינו אבינו אמר "...במה אדע כי אירשנה" וגאולת מצריים כראוי הן באכילה, בתפילה, דברי קדושה ובדבור חול גם היא החלה בגלל שד' שמע את קולם של בני ישראל שנקי מלשון הרע וכך להביא לעולם גאולה. הקוראים אליו " ויאנחו בני ישראל מן העבדה יזעקו ותעל שוועתם..." מכאן אנו רואים את הקשר הישיר בין הדיבור לחג הפסח, ולמדים על חשיבות הדיבור
הרב דוד לוי
שאלה: נשאר לי בבית מוצרי מאכל סגורים שעוד לא פתחתי כלל והם חמץ גמור כמו שקיות קוסקוס,קמח,פסטה. רציתי לדעת מה עליי לעשות איתם ? האם לזרוק או שמה זה " בל תשחית " או שאפשר לנעול בארון מסויים ? תשובה: ראשית אין בזה משום איסור בל תשחית. איסור בל תשחית הוא רק להשחית סתם. מי שזורק מוצר כי הוא חושב בצדק או אפילו בטעות שמקיים בזה מצוה - אין בזה בל תשחית. מראש יהודי זורק את החמץ הגמור מביתו. יש מצב של ´ הפסד מרובה´ בו יש לאדם הפסד ממוני רב כתוצאה מזריקת החמץ ואז הוא יכול, כמו שעושים בחנויות, למכור את הדברים לגוי. האם המוצרים הללו הם הפסד מרובה - זה תלוי בערכם הכספי ובמצבכם הכלכלי. לאחד חבילת קוסקוס הוא הפסד מרובה ולאחר גם טון קוסקוס הוא שולי וזניח. במכירת חמץ המוצרים הללו עוברים לבעלות של גוי לפני חג הפסח וכך אין זה חמץ של יהודי. כיצד עושים זאת: 1. חותמים מוקדם ככל שניתן על יפוי כוח לרב העיר למכור את החמץ שנשאר לך בבית לגוי. בחתימה משאירים מספר טלפון נייד שיוכל למצוא אותך בחג הפסח ולבוא לקחת את החמץ השייך לו. 2. מרכזים את מוצרי החמץ בארון או ארונות סגורים וכותבים על הארון באופן בולט חמץ באופן שלא תגעו בו משך החג. - בבדיקת חמץ בודקים שכל זה כתוב היטב וברור ואין חשש שמשהו יפתח בטעות וכד´. 3. אם הגוי רוצה אנו מתחייבים לאפשר לו לבוא לקחת את שלו בכל זמן. לתת לו להכנס וכד´. הוא מצידו ישלם לנו עבור החמץ ( סביר שמחיר סיטונאי בלבד). 4. הוא רשאי לעשות בחמץ ככל העולה על דעתו וגם למכור אותו לאחרים ואם ירצה גם למכור לנו אחרי פסח ( אם נסכים לקנות). 6. אם החמץ הזה נגנב / נשרף במשך החג - אין אנו רשאים להתלונן על כך או לקבל דמי ביטוח עבורו וכד´ כי הוא לא שלנו לשום דבר וענין.
Page 3: דיקלה סורה
"הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו היא להחזיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו". )הנרי מילר(
המונח ‘ מנהיגות ’ שב בעוצמה רבה לשיח הציבורי בישראל , או אולי המונח " היעדר מנהיגות " הוא המדויק . בכל מקום קמות מדרשות למנהיגות , ובמוסדות רבים נלמדים קורסים ונכתבים מאמרים בנושא . אך דפוס המנהיגות הכובש את הדמיון הציבורי מושפע ממודל המנהיגות הכריזמטית . כשמדברים על מנהיגות מדמיינים את דמויותיהם של הרב קוק ובן-גוריון.
בתכונות אלו ולהחליט לחיות על פיהם בחיי היום - יום. בביה"ס, בעבודה, בבית או בשכונה. תמיד אנחנו נתקלים במציאות בה אנחנו צריכים את המנהיג שיוביל לשינוי ויקדם את חיינו אבל זה לאו דווקא חייב להיות כך. ניקח אנחנו את ההובלה על עצמנו ולא נחכה לדמות חיצונית שתקדם אותנו נהיה אנחנו שמשפיעים על מציאות חיינו.
אז , כאשר נשב לשולחן הסדר בע " ה ונרבה לספר בהיסטוריה הניסית שביציאת מצרים,נקדיש עוד כמה דקות לדיבור והרהור על צורכי שעתנו . נטילת האחריות , האלוקית , החברתית והמוסרית על עצמנו בראש ובראשונה ולאחר מכן על סביבת חיינו היא, היא המנהיגות האמיתית שתוביל אותנו להצמיח סביבה מנהיגותית כזאת שמתוכה נעצים ונטפח את מנהיגנו . כל אחד מאיתנו יכול ומסוגל להיות מנהיג באם יבחר. אבל לצערנו, זה לא מספיק, בתקופתנו יש צורך בלקיחת המנהיגות על עצמנו. אל לנו לשקוע בתסכול ושאננות שהרי ה"מותרות" הללו לא יקדמו אותנו הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית . נהיה אנחנו המנהיגים ובע"ה נהיה ראויים לגאולתנו... כי הרי ידוע שהגאולה בוא תבוא, אולם יש בכוחנו ל"אחישנה..."
אולם , עוד הרבה קודם , בעולם היהודי כאשר מזכירים את המושג מנהיג מזכירים בנשימה אחת את המנהיג לדורות משה רבנו. דווקא דמותו “תמיד אנחנו של משה אשר סבל מדימוי עצמי נמוך ובעיה נתקלים בכושר הדיבור , לא בחר להיות מנהיג אלה להפך , הוא ניסה ככל יכולתו להשתחרר במציאות בה מהעול הזה. ובכל זאת ברגעי האמת משה רבנו אנחנו צריכים קיבל על עצמו את המנהיגות התעלה על את המנהיג שיוביל לשינוי מגרעותיו והוביל את עמנו לארצנו. באחד מדרישות הקורס בלימודיי ,התבקשתי לקרוא את מאמרו של פרופסור אבישי ברוורמן : " דרושה מנהיגות עם חזון " . עפ " י מאמרו כמה תכונות דרושות למנהיג : אש חזון בעל אומץ יושר סובלנות וסבלנות הקשבה אמונה החלטיות ענווה סמכותיות התחשבות יכולת הכרעה כישרון רטורי ועוד...האם לנו נותר רק לחכות לאותו אדם נשגב שינהיגנו ... ? תכונות רבות מרכיבות את אופיו של המנהיג האולטימטיבי , אך האם יש בכוחנו לנסות להיות אותו מנהיג בעצמנו ? לרובנו , יש לפחות חלק מהתכונות הללו יש רק צורך בהחלטה להשתמש
שבת שלום!
Page 4: ãîìî øæòéìà áøä
éôåéä úìàù
אחד מאלף היה מתחתן , השאר היו מוצאים תואנות אני בחורה רווקה בת עשרים ושבע, ויש לי עוד הרבה שונות מדוע הם אנוסים ואינם מסוגלים להתחתן. כמו חברות רווקות. וכולנו נתקלות בבעיה כאובה, כמעט כן , אילו האוכל שהקב " ה ברא למעננו היה בעל טעם לכל הבחורים חשוב מאוד היופי . הרי בפועל לא טפל ומאוס, בצבע אפור דוחה, למרות שהיה מכיל את מתחתנים עם תמונה , מתחתנים עם אדם , בעל כל אבות המזון , אנשים רבים היו חולים ואף מתים מחשבות ורגשות, אז מדוע היופי כל כך חשוב. חברה מחוסר תזונה. המראה החיצוני והתאהבות הראשונית אחת שעוסקת לפעמים בשידוכים מספרת, שאם לא הם השער שדרכו נכנסים לנישואין. קשה להיכנס אל אומרים לבחור שהבחורה יפה או לכל הפחות בעלת המון חן , הוא בדרך כלל לא הטרקלין בלא לעבור דרך השער . האהבה מסכים להיפגש. מדוע כך הוא טבע האדם? העמוקה שאינה תלויה ביופי - אם לאחר אנחנו לא נהיות יותר צעירות ולא יותר שיעברו את השער ימשיכו להתקשר זה לזה , על פי הדרכתה של תורה , בשמירת יפות? גדרי הצניעות כלפי אנשים זרים ,ובריבוי שכר המצוות - לפני שאענה אפתח בשאלה אהבה ביניהם - אהבתם תלך ותגבר. ככל המפורסמת , מדוע מפרשת התורה רק את השכר שחכמתם ורגישותם תתפתח, כך הקשר שלהם יחדור הגשמי הצפוי למי שמקיים את המצוות ,ואילו השכר לרבדים עמוקים יותר . ואז למרות שיזדקנו , קומתם הרוחני שבעולם האמת מופיע ברמז בלבד. תשובות תשוח , וקמטים וכתמים יעטרו את פניהם - אהבתם רבות נאמרו לכך , וכולן טובות ונכונות , והפשוטה תגבר עד אין קץ . זקן שמתה עליו אשתו והבסיסית שבהן היא מה שפירש האבן עזרא “המראה החיצוני האהובה, אין קץ לאבלו. ולמרות שאהבתם ) דברים לב , לט ( , שאילו התורה היתה כבר לא הייתה סוערת כבנעוריהם , עם והתאהבות מציינת את השכר הרוחני שבעולם הבא, רק השנים היא נעשתה עמוקה יותר , חייהם הראשונית הם השתלבו והתמזגו , וכשמתה עליו אשתו יחידי סגולה היו מבינים את מעלתו והיו השער שדרכו הוא באמת נותר חצוי. לא כמו בשירים של מזדרזים לקיים את המצוות. אבל את השכר הגשמי כולם מבינים. תשובה נוספת: שכר נכנסים לנישואין. הצעירים שנשבעים לאהוב ל"נצח נצחים", רוחני הוא דבר מובן מאליו , שהרי ברור ואחרי חצי שנה מוצאים אהבה " נצחית " שהנשמה מתעלה על ידי עשיית המצוות . החידוש חדשה. לעתיד לבוא היופי ישקף את הנשמה- כשנזכה הוא שהשלמות הנקנית על ידי המצוות היא שלמות לגאולה שלימה , ולתחיית המתים, ישקף הגוף באופן גמורה, הבאה לידי ביטוי גם בברכה מלא את מצבה של הנשמה, וככל שהנשמה תזדכך כך ובשמחה הגשמית שבעולם הזה )עיין רמב"ן שמות ו, גם הגוף יהיה יפה יותר, והזקנים יהיו יפים מהצעירים. ב; ויקרא כו, יא(. חתונה בשמחה - ומכאן לשאלה, ליופי מעין זה זכו האמהות, משה רבינו שלא נס ליחו אילו היו צריכים להתחתן רק מפני החובה, יתכן שרק ובני ירושלים המסולאים בפז.
כשנזדמנו שני הרבנים יחדיו, שאל ר' יוסף רוזין את ה"חפץ חיים" אם כך היה המעשה. אמר לו רבי ישראל בפשטות שכן, כי ראה שהאורח רעב ביותר, ולכן אמר שהמלאכים יכולים לחכות, אבל אותו אורח לא יכול לחכות כלל.
מספרים על רבי ישראל הכהן מראדין שהגיע אליו אורח בליל שבת והרגיש בו שהוא רעב ביותר, ומייד בבואו לביתו ניגש לעשות קידוש ופתח בסעודה, ורק אחרי שאכלו מיני לפתן ודגים עמד לומר "שלום עליכם". אותו אורח התפלא על התנהגותו של גדול הדור, ואמר לעצמו שהוא ככל הנראה "עם הארץ". לימים נזדמן אותו אורח לביתו של הרוגצ'ובר )רבי יוסף רוזין זצ"ל בעל ה"צפנת פענח"( בליל שבת, והרב פתח באמירת "שלום עליכם" כנהוג. אמר לו אותו אורח שהוא טועה, וכי צריך קודם לאכול ואחרי הדגים לקום ולומר "שלום עליכם". גער בו הרוגצ'ובר, שהיה ידוע כתקיף ביותר. אמר לו האורח שילך וישאל את ה"חפץ חיים". לימים
Page 5: עמ" י בצאתם ממצרים , רואים בנפילת האימפריה הגדולה ביותר דאז, עם של עבדים חוזה בנס עצום אדוניהם נקברים מתחת לים סוף, ומתוך ההתעלות הזו, נרגשים פותחים הגברים בשיר "שירת הים". אחרי פסוקים אלו מתוארת גם שירת הנשים, מדוע לא הצטרפו הנשים לשירה?... מהו שיר? ומה המיוחד דווקא בשירתן?... שיר הוא תפילה - המאמץ להתעלות מעל לדאגות הקטנות של החיים ולפלס דרכנו אל המקור שממנו באנו, שיר הוא החיפוש אחר גאולה. "ותיקח מרים הנביאה ... את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות. ותען להם מרים שירו לה'..." )שמות טו, כ-כא(. מרים אחותם הגדולה של משה ואהרון, ששמה פירושו "מרירות" ושנקראה כך כיוון שבשעת הולדתה נכנסו בני ישראל לשלב הקשה ביותר של גלות מצרים, מרים, שכשהניחו את משה הקטן בסל על גדות הנילוס עמדה מרחוק מתוך דאגה לשלומו. וכעת זוכה לראות בנס הגאולה שעמ"י יוצא ממצרים. חייה של מרים שזורים במרירות הגלות, אך בפנימיותה, נפשה כמהה לגאולה,ופועלת למטרה זו כל חייה מהיותה בת חמש כאשר שכנעה את אביה לשאת מחדש את אימה לאחר שגרשה בעקבות גזירת פרעה... ועד עכשיו כשניצחה על זמרת הנשים . מרים ומקהלתה הביאו לשירת הים את עוצמת הרגש ואת עומק האמונה הייחודיים למין הנשי. הנשים חוו את מר הגלות בחריפות רבה יותר מן הגברים, אולם אמונתן הייתה חזקה יותר ובת קיימא. לפיכך הייתה כמיהתן לגאולה נוקבת יותר, אך גם שמחתן על הגאולה המתקרבת ושאיפתן להגשמתה הייתה גדולה יותר. האר"י הקדוש כתב שהדור האחרון תפוחי אדמה ועוף להכנה מהירה שלפני ביאת המשיח הוא הגלגול החוזר של דור יציאת מצרים. כיום , כשאנו עומדים על סף הגאולה הסופית , הוראות הכנה האישה היא שוב מי ששירתה נוקבת ביותר , שהתוף מצרכים שלה חדור תקווה רבה יותר, שהמחול שלה הוא השמח שופכים שכבה דקה של שמן מכולם . כיום , כמו באותם ימים , הגאולה תתממש לסיר . פורסים את התפוחי תפוחי אדמה בזכותן של נשים צדיקות . כיום כאז, כמיהתה של עוף אדמה לתיכות לא דקות האישה למשיח – כמיהה שהיא עמוקה יותר מזו שמן ומכניסים לשמן, ומטגנים כמה של הגבר , מעניקה השראה לכמיהתו של הגבר מים רותחים דקות. מכניסים את העוף ומרוממת אותה – כמיהתה של האישה היא מלח ופלפל ומוסיפים מלח פלפל ומרק עוף הזמירה העיקרית במנגינת הגאולה. שנזכה... אבקת מרק עוף לפי הטעם שופכים מים
רותחים כמעט עד לכיסוי העוף ומחכים שיתבשל.
!íåìù úáù
הרב שלמה אבינר
מריבות בין ילדים
מריבות בין ילדים מעוררות שלוש שאלות : שאלה ראשונה : האם צריך להתערב ? שאלה שנייה : כיצד להתערב ? ושאלה שלישית , כללית יותר : כיצד מונעים מריבות , מלכתחילה ? נתחיל בשאלה השנייה . “ אסוראו צריך לדעת,שאופן התערבותו של המבוגר במריבות להכריע לקבוע בין ילדים הוא שקובע את השקפת עולמם, לגבי דרך עמדה, על- ניהולה של החברה.ז"א:המורה,או ההורה,הוא במעמד של פי שופט . ושופט אינו פוסק פסק -דין , מבלי לחקור ולברר את התרשמות האמת . שופט הוא , קודם כל, סמכות חוקרת . כאשר ילדים רבים בלבד בניהם ובאים אל המבוגר ל"בוררות", אי אפשר לקבל את דבריהם ולפסוק על- כמובן, פי השערה בלבד , או על-פי הרגש . אהבת האמת היא מעל הכל , וצריך לדייק . לומר שאין שלפעמים קשה לחקור. לא תמיד נמצאים עדים,וכשאין יודעים בוודאות מי האשם במריבה, יש יודעים. על כל פנים: אסור להכריע או לקבוע עמדה, על-פי התרשמות בלבד. זאת הנקודה הראשונה, הכללית: ההורה, כשהוא מתערב במריבה, צריך לראות את עצמו כשופט,ולא לקבוע דברים מבלי לבדוק את העניין ביסודיות. כשהילד יודע שיש פתרון צודק למצב של אי - צדק ואלימות,ושאם הוא יפנה אל הוריו הם יפתרו את הבעיה ויעשו צדק,הוא לומד שאפשר לפתור בעיות בחיים. טענת הפסיכולוגים האדלריאנים, שמריבות בין ילדים מתעוררות במגמה למשוך את תשומת לב הוריהם, אינה תמיד נכונה. לפי טענה זו, הדרך הטובה ביותר לטפל במריבות היא להתעלם מהן. ואמנם, ייתכן לפעמים שילד רב עם אחיו כדי למשוך תשומת הלב של הוריו, אבל גם אז, איני בטוח שדרך התיקון היא התעלמות. בכלל,אין זה נכון שכל מעשי הילד נעשים על-מנת למשוך את תשומת לב.בדרך כלל ילדים רבים לגופו של עניין, וכשמתייחסים אל בעייתם בצדק וביושר המירביים, הם למדים שאפשר לפתור בעיות, בחיים, בברך הצדק. בתאבון!
Page 6: פסח בא
הכעסת אותה , יותר פשוט שתציע את עזרתך , תקל עליה גופנית ונפשית . לא כיף לנקות לבד, לפחות תראה שותפות והבנה , בכל זאת גם אתה חי בבית הזה. לא יעזור כמה שתתלונן כל שנה מחדש, בסוף הבית יצוחצח מהמטבח עד למגירה שאף אחד לא משתמש בה , אז לפחות תעזור ואל תקשה יותר. נכון, פסח בפתח, ולרוב המשפחות זה כבר לא רלוונטי, הבית נקי. לפחות תעריך! תגיד מילים טובות על איך שהבית נקי , תקנה מתנה לחג ותכתוב שאתה מצטער שלא עזרת , ככה אשתך תגיע לפסח, אמנם עם גב כואב, אבל עם חיוך על הפרצוף. אל תשכח שבדרך כלל יש לך את שנה הבאה לתקן טעויות. גילוי קטן, את המאמר כתב גבר ולא אישה. הידיים כבר בלויות מחומרי הנקיון, העצבים מרוטים והגוף עייף. פסח הגיע את זה כבר מריחים, אבל לא את השמחה והאביב, את האקונומיקה . כל משפחה מנקה לקראת פסח , לחלק מהמשפחות מספיק שבוע / שבועיים לפני החג , ולחלק איך שאחרון משלוחי המנות יצא לדרכו , הנקיון כבר מתחיל. בחלק מהמשפחות הגברים מבינים שהם חלק מהמשפחה ועוזרים, ובחלק הם מסתפקים רק להשמיע את הלכות החג ופניני התורה שהם למדו : " אבק הוא לא חמץ וילדים הם לא קרבן פסח ". פסח בא בשביל לנקות את החמץ , נכון , אבל יותר משהוא בא לנקות את החמץ הגשמי – הלחם והפירורים , פסח בא בשביל לנקות אותנו מהחמץ הרוחני - הכעס, העצבים והמריבות. בעל ובן יקר , אתה חושב שממש אין צורך בזה שהאישה תנקה עכשיו את ספריית הקודש? מי מגיע לשם עם חמץ? אתה צודק אף א חד לא מגי ע לש ם ע ם ח מץ , אב ל כשתגיד את זה , האישה תניח את הספריי והמטלית? סביר להניח שלא, ובמקום להקל על אשתך רק החמרת את המצב ועכשיו גם
“"אבק הוא לא חמץ וילדים הם לא קרבן פסח".
פסח שמח! כשר הוא בטוח...
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל
השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל - "... יחוסנו לארץ ישראל איננו יחש מקרי, אבל הוא יחס אלוקי טבעי לנו, כל הוייתינו ועצמותנו קשורות הנה בארץ חמדה, וכל ריחוקינו מאדמתנו מפני חטאינו לא גרם שינוי בעצמיות ערכנו, והננו תמיד קשורים לאדמת קדשנו בכל טבע לבבנו ועצמותנו - בארעא דישראל"
עולת ראי”ה על הגדה של פסח
Page 7: 0.בית הכנסת "אוהל מועד" רחוב הנשיאים, תפילת שחרית בשעה 04:0. 7.בית הכנסת השכונתי "שבת אחים" רחוב הצבעוני, תפילת שחרית בשעה 22:0. 8.בית הכנסת בית חב"ד רחוב הזמיר, תפילת שחרית בשעה 22:0. 9.בית המדרש "נחל ליאור" רחוב בוכריס, תפילת שחרית בנץ החמה. 29.בית הכנסת "בוכריץ" רחוב שבזי, תפילת שחרית בשעה 22:0 ו 22:7. 99.בית הכנסת "מטה משה" רחוב הנופר, תפילת שחרית בשעה 22:0. 09.בית הכנסת "חללי צה"ל" תפילת שחרית בשעה 22:0.
תענית בכורות
להלן רשימת בתי הכנסת אשר יקיימו בהם סיום מסכת לאחר תפילת שחרית ביום שני יד' ניסן תש"ע ( 29203/2390) 9.בית הכנסת "יד רמא" רחוב הגילבוע תפילת שחרית בשעה 22:0 0.בית הכנסת "חזון ישעיה" בבית הספר התיכון הדתי, תפילת שחרית בשעה 20:0. /.בית הכנסת האשכנזי, רחוב הדרור, תפילת שחרית בשעה 22:0. 4.בית הכנסת "בית א-ל" רחוב הדרור, תפילת שחרית בשעה 22:0. 0.בית הכנסת "נצח ישראל" רחוב החבצלת, תפילת שחרית בשעה 22:0.
חידה:
"בת כמה את סבתא?" כך יניב "שאלה אישית כזאת? בת כמה אני נראית?" "18 ... אולי מעט יותר. טוב, משהו בכל זאת אגלה לך: כשילדתי את אמך הייתי בת 36." "ואת אמא? בת כמה את?" "אני? ממש צעירה! היכן החינוך, יניב? טוב, רק אומר לך שספרות הגיל שלי, סדרן הפוך מסדר ספרותיה של סבתא." "תרומתי הצנועה לסוד הכמוס" - מתערב האב- "אצלן הכל ראשוני!"
מצא את ההבדלים
(6 הבדלים)
Page 8: שיעורי תורה
גמרא דף יומי, בית כנסת "היכל שלמה" הלכה, בין מנחה לערבית בית כנסת "היכל שלמה" בתנ"ך והלכה, ביכנ"ס יצחק אבינו תנ”ך, כולל אור ציון עין אי”ה הרב קוק העלון מוקדש לעילוי נשמת אלי מזוז - 0080546-050 רפאל בן ישראל יצחק לבית מסילת ישרים, משפחת דולב רח' המסילה, משפחת חזות נלב”ע י’ בניסן שיעור לנוער, סניף בני עקיבא תנצב”ה תנ"ך, בית הכנסת אוהל משה פרשת שבוע, סניף בני עקיבא )רח' הלילך( כשעה לפני מנחה, גמרא דף יומי, בית הכנסת “היכל שלמה” 04 דקות לפני צאת שבת, רש"י על הפרשה, ביכנ"ס יצחק אבינו הרב יחיאל חוזה הרב שלמה מהצרי הרב עובדיה מאנע הרב אריה סעדיה הרב משה מליחי הרב אריה סעדיה אלי מזוז הרב אריה סעדיה הרב משה מליחי הרב יחיאל חוזה הרב עובדיה מאנע 54:6 03:7 - 00:91 03:02 00:12 03:02 00:02 54:41 51:61 א'-ו' א'-ה' ראשון ראשון ראשון שני שלישי שבת שבת שבת שבת
שעות פעילות סניף בני עקיבא פעולת ערב שבת לנוער ושיעור תורה לבוגרים - 00:12, מפקד - 00:71, מנחה - 51:71, ערבית - צאת השבת
Page 9: