Page 0: Page 1: ‫פרשת ‘נשא’ גיליון מס’ 13, ח’ בסיון ה’תש”ע.‬ ‫מופץ ביבנה, בית גמליאל, גבעת וושינגטון, קיבוץ יבנה, בן זכאי, ניר גלים, גן יבנה ובמיילים .‬ ‫הרב סעדיה אריה‬ ‫ישא ד' פניו אליך ...‬ ‫חיבה יתרה מחבב ריבונו של עולם את עם ישראל - עם‬ ‫סגולתו - וזה אינו סוד אלא עובדה ידועה ומפורסמת .‬ ‫והדבר מקבל ביטוי בולט במתן תורה . אהבת עולם בית‬ ‫ישראל עמך אהבת, ולכן תורה ומצוות, חוקים ומשפטים‬ ‫אותנו למדת.‬ ‫עובדה זו נתגלת גם לבלעם הרשע באומרו : "לא הביט אוון‬ ‫ביעקב ולא ... עמל בישראל, ד' א-לוקיו עימו ותרועת מלך‬ ‫בו ". רש " י מבאר את המילה תרועת - לשן חיבה ורעות .‬ ‫ומוסיף רש" י " לא הביט אוון ביעקב" – כשהן עוברין על‬ ‫דבריו אינו מדקדק אחריהן להתבונן באוניות שלהן ובעמלן‬ ‫שהן עוברין על דתו"- אוניות ועמל לשון עברה. מציאות זו‬ ‫מעוררת שאלה והיא נתונה בפי מלאכי השרת, הרי כתוב‬ ‫"...אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד" כיצד זה מתקיים‬ ‫עם הפסוק "ישא ד' פניו אליך..."?‬ ‫משיב ריבונו של עולם . וכי לא אשא פנים לישראל ?‬ ‫שכתבתי בתורה "ואכלת ושבעת וברכת..." והם מדקדקים‬ ‫על עצמם עד כזית ועד כביצה . דקדוק זה מורה על‬ ‫התנהגות לפנים משורת הדין . עיקרון זה עולה מדברי‬ ‫הגמרא במסכת תענית כה:. מעשה ברבי אליעזר שירד לפני‬ ‫התיבה )עקב עצירת גשמים( ואמר עשרים וארבע רננות ולא‬ ‫נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר : אבינו מלכנו אין לנו‬ ‫מלך אלא אתה... וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן )אחר רבי‬ ‫אליעזר( יצאת בת קול ואמרה : לא מפני שזה גדול מזה‬ ‫אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו.‬ ‫וכוונת הדברים שרבי אליעזר לא ויתר ולא העביר על‬ ‫מידותיו נבע מיתוך גישתו שלכבוד תורה יש לאחוז במידת‬ ‫הקפדנות ולא לוותר כמלא הנימא.‬ ‫ורבי עקיבא העביר על מידותיו מתוך גישתו שיש לנהוג‬ ‫לפנים משורת הדין ולכן כאשר ירד לפני התיבה התעוררה‬ ‫זכותו שהיה מעביר על מידותיו וזיכה את הרבים. כעין זה‬ ‫מסופר על רבי לוי יצחק מברדישוב שהיה מהדר לארח‬ ‫בסוכתו ארחי פרחי )עבריינים( שלא למדו תורה.‬ ‫“דקדוק‬ ‫זה מורה‬ ‫על‬ ‫התנהגות‬ ‫לפנים‬ ‫משורת‬ ‫הדין.‬ ‫כאשר נשאל למעשהו , הסביר שהרי כל ישראל מצפים‬ ‫באחרית הימים לישב בסוכת עורו של לוויתן. ואז כאשר‬ ‫אבקש אני לוי יצחק בן שרה להיכנס פנימה, ישאלו אותי‬ ‫בזכות מה? אומר אף אני הייתי מכניס לסוכתי כל מי שלא‬ ‫היה ראוי והגון לכך . וינהגו בי מידה כנגד מידה יסוד‬ ‫הדברים הוא לפ י העיקר ון שקב ע המהר " ל מפרא ג‬ ‫שהסליחה לעם ישראל מתאפשרת כיוון שחטאיהם אינם‬ ‫בעצם מהותם אלא משהו חיצוני שניתן לכבסו ועל כך מעיד‬ ‫הפסוק: "מחיתי כעב פשעייך וכענן חטאותיך, שובה... כי‬ ‫גאלתיך". אהבת עולם אהבתנו ד' א-לוקינו .‬ Page 2: ‫הרב קהת רוזנברג‬ ‫מה בין קבלת התורה לקורבנות הנשיאים‬ ‫כשבאו בנ"י להר סיני לפני קבלת התורה כתוב: " ַיִּ סעוּ ...‬ ‫ו ְ‬ ‫ו יּ בֹאוּ מ ד בּ ר ס י נ י ו יּ ח נוּ בּ מּ ד בּ ר ו יִּ ח ן שׁ ם יִ שׂ ר א ל נ ג ד‬ ‫ְ ָ ֵ ֶֶ‬ ‫ִ ְ ַ ִ ַ ַַ ֲ ַ ִ ְ ָ ַ ַ ָ‬ ‫ַָ‬ ‫ההר" )שמות יט,ב(. פסוק זה מעלה מספר תמיהות:‬ ‫ָָ‬ ‫1. מדוע כתוב "ויחנו במדבר"? הרי ברור שחנו שם?‬ ‫2. מדוע כתוב " ויחן שם ישראל " – ' ויחן ' לשון יחיד‬ ‫וישראל הם רבים?‬ ‫השאר כתוב "קורבנו" בלי ו'?‬ ‫אור החיים הקדוש לומד מלשון פסוק זה "ג' עניינים )ש(‬ ‫)3( לשם מה חוזרת התורה ומפרטת את קורבנו של כל נשיא,‬ ‫הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה שבאמצעותם נתרצה ד'‬ ‫הרי כולם הביאו את אותו הקורבן בדיוק?‬ ‫להנחילם ... תורתנו הנעימה " כלומר : בני ישראל היו‬ ‫תשובות שונות נאמרו לשאלות אלו אך נצטט כאן כמה מהן‬ ‫צריכים לעמוד בשלושה תנאים מקדימים על מנת שיוכלו‬ ‫שדומות ברוחן לאותם עניינים שהם התנאים לקבלת התורה,‬ ‫לקבל את התורה . נתמקד בשני התנאים‬ ‫אותם ציין אור החיים הקדוש.‬ ‫האחרונים: 1. "וענין ב' הוא השפלות והענוה , “החזרה על אותו תשובה לשאלה )1( מ'אור החיים' הקדוש: "אמר‬ ‫כי א ין ד ברי תור ה מתק יימי ן אל א במ י קורבן מלמדת עד פעם ב' 'ויקריבו הנשיאים' לומר שהם עצמם טרחו‬ ‫שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר, וכנגד זה כמה גדולה האחווה בהבאת הנדבה עד המשכן, הגם שהם נשיאים לא‬ ‫אמר "ויחנו במדבר" ... כמדבר שהכל דורכים והאחדות ביניהם. חשו לכבודם!"‬ ‫עליו"‬ ‫תשובה לשאלה ) 2( מה ' כלי יקר ' : "... נאמר‬ ‫2. " וענין ג ' בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם‬ ‫בראשון 'וקרבנו' בוי"ו העיטוף כאילו קדמו אחר, שלא יהיה‬ ‫ותמים... יתוועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה,‬ ‫תפארתו לאמר : אני הקרבתי ראשון , גם לא הזכיר בו שם‬ ‫וכנגד זה אמר "ויחן שם ישראל" ... שנעשו כולן יחד כאיש‬ ‫'נשיא' שלא יתנשא לאמר: אני אמלוך, והגאוה סיבה לכל ריב‬ ‫אחד והן עתה הם ראויים לקבלת התורה!".‬ ‫ולכל נגע"‬ ‫תמיד בסמיכות לקבלת התורה בחג השבועות אנו קוראים‬ ‫תשובה לשאלה ) 3( מהרמב" ן: " אבל רצה להזכירם בשמם‬ ‫את פרשת נשא ובה פרשת קורבנות הנשיאים בעת חנוכת‬ ‫ובפרוט קורבניהם ולהזכיר יומו של כל אחד, לא שיזכיר ויכבד‬ ‫המשכן.‬ ‫את הראשון ... ויאמר וכן הקריבו הנשיאים איש איש יומו, כי‬ ‫על פרשה זו נשאלו מספר שאלות והרי שלוש מהן:‬ ‫יהיה זה קצור בכבוד האחרים!"‬ ‫) 1( " ו יּ ק ר יבוּ ה נְּ שׂ א ים א ת ח ֻכּ ת ה מּ ז בּ ח ... ו יּ ק ר יבוּ‬ ‫ַַ ְ ִ‬ ‫ֵ ֲנַ ַ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫ַ ִ ִ‬ ‫ַַ ְ ִ‬ ‫אברהם שטאל בספרו 'שבת בשבתו' כותב שהחזרה על אותו‬ ‫ה נְּ שׂ יא ם א ת ק ר בּ ָם ל פ ֵי ה מּז בּ ח " ) במדבר ז , י ( – מדוע‬ ‫ַ ִ ִ ֶ ָ ְ ָנ ִ ְנ ַ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫קורבן מלמדת עד כמה גדולה האחווה והאחדות ביניהם קודם‬ ‫החזרה על המילים "ויקריבו הנשיאים"?‬ ‫כל שכולם הסכימו על אותו קורבן וכמו כן אף אחד לא הוסיף‬ ‫)2( "... המּקריב בּיּוֹם הראשׁוֹן את קרבּנוֹ ַחשׁוֹן בּן עמּי ָדב‬ ‫ֶ ַ ִ נָ‬ ‫ֶ ָ ְ ָ נְ‬ ‫ִָ‬ ‫ַַ ְ ִ ַ‬ ‫יותר על קורבן זה כדי להגדיל את כבודו וכבוד שבטו!‬ ‫למטּה יְ הוּדה. וְ קרבּנוֹ ק ֲרת כּסף אַחת..." )פס' יב,יג(- מדוע‬ ‫ַ‬ ‫ָ ְ ָ ַ עַ ֶ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ְֵַ‬ ‫גם הספורנו כותב שהסיבה לכך שכל שני נשיאים הביאו עגלה‬ ‫נחשון הוא היחיד מבין כל הנשיאים שלא מוצמד לו התואר‬ ‫אחת היא "לאות אחוה ביניהם אשר בה יהיו ראויים שתשרה‬ ‫'נשיא'? ומדוע הוא היחיד שכתוב עליו "וקורבנו" בעוד אצל‬ ‫שכינה ביניהם!"‬ ‫מערכת‬ ‫להילחם והם ישבו לעסוק בתורה. תמיד היה צבאלוחם‬ ‫שבראשו עמדו צדיקי הדור מיהושע דרך דוד ועד לימי‬ ‫החשמונאים שיצאו הם להילחם את מלחמות ד' ולא “ד´ ציווה‬ ‫ראו סיבה או צורך כל שהוא לפטור את עצמם ממצווה‬ ‫עלינו‬ ‫זו.‬ ‫גם הנס שנעשה לחזקיה המלך בשערי ירושלים נעשה‬ ‫אחרי שצבא סנחריב החריב את כל ערי יהודה ונותרה‬ ‫רק ירושלים ולא היה סיכוי שצבא ירושלים יביס את‬ ‫צבא סנחיריב. אז פנה חזקיה לבקשת נס מאת ד' ואין‬ ‫ללמוד הדרכה כללית ממקרה בודד זה שכן לימדונו‬ ‫חז"ל שאין סומכים על הנס.‬ ‫כך גם כיום גיוס לצבא זו מצווה מדאורייתא‬ ‫המתחלקת לשניים מצד אחד כיבוש הארץ ומצד שני‬ ‫הצלת ישראל מיד צר שזה מבחינת "לא תעמוד על דם‬ ‫רעך ". ועלינו לקיימה במיוחד כיום שהמלחמה היא‬ ‫מלחמת מצווה על הגנת העם והארץ )רמב"ם, הלכות‬ ‫מלכים ז, ד. ראב"ד שם א(.‬ ‫שאלה : האם לומדי התורה צריכים‬ ‫לשרת בצבא והרי כתוב " ד ' ילחם לכם ואתם‬ ‫תחרישון" ולפי זה אנו נלמד תורה וד' ילחם לנו?‬ ‫תוכן התשובה : הפסוק אינו קשור לשאלה משום‬ ‫שהוא נאמר כהבטחה לעם ישראל לפני קריעת ים‬ ‫סוף ע" י משה ואינו נאמר ע" י יהושע לעם ישראל‬ ‫כשנגשו לכבוש את הארץ.‬ ‫על הארץ יש להילחם כך היה בימי יהושע וכך גם‬ ‫כיום. ד´ ציווה עלינו לכבוש את הארץ וכל מלחמה‬ ‫על כיבוש הארץ היא מלחמת מצווה שכל אחד חייב‬ ‫להיות שותף בה , גם הלומדים בישיבות סוברים‬ ‫שיש חובה להילחם מלחמת מצווה. אך הם טוענים‬ ‫שכיום ישנה ירידה רוחנית בעם ישראל ולכן צריך‬ ‫ללמוד תורה ולא לשרת בצבא.‬ ‫מעולם לא מצאנו בתנ"ך שגדולי ישראל מימי דוד‬ ‫עד ימי החשמונאים עשו הנחות לעצמם והניחו לד'‬ ‫לכבוש‬ ‫את‬ ‫הארץ‬ ‫וכל‬ ‫מלחמה‬ ‫על כיבוש‬ ‫הארץ‬ ‫היא‬ ‫מלחמת‬ ‫מצווה‬ Page 3: ‫ציור‬ ‫מו‬ ‫סיקה‬ ‫יאטרון‬ ‫ת‬ ‫אטרון‬ ‫תי‬ ‫סיפרות‬ ‫קולנוע‬ ‫וזו לא רק שאלה של כמה דוסים יש במילה.‬ ‫או כמה פעמים טאטא צעקתה בהצגה.‬ ‫אלא של כוונה הרבה יותר עמוקה.‬ ‫של מה שיוצא לך מתוך הנשמה בזמן היצירה.‬ ‫כי לפעמים זה קצת קשה,‬ ‫לפעמים סתם, להתפרק אני רוצה.‬ ‫בל י יו ת ר מ י ד י מ ת ח ו מ ח ש בו ת , ו ב ל י י ו ת ר מ י ד י‬ ‫התפלפלויות.‬ ‫סתם יום של חול.‬ ‫סתם חיים של הנאה.‬ ‫ולא עוזרות כל חפירות המדריכה.‬ ‫כי בד " כ דווקא בזמן העייפות, אנו פונים לכל הזוהמות ,‬ ‫כשכל הגבולות רדומים בשמירה, והדלת פתוחה, אז, נכנס‬ ‫כל הרע.‬ ‫כי אז אני לא חושב , לא על שיח ולא על‬ ‫קרב וגם לא על שיעורו האחרון של הרב.‬ ‫ודווקא אז משמח לראות תרבות חדשה‬ ‫(אולי רק קצת חדשה והרבה ישנה...)‬ ‫תרבות שצומחת אחרי 2220 שנה.‬ ‫וגם אם היא עדיין רק מדדה, ועדיין היא‬ ‫ֶַָ‬ ‫לא כל כך מרשימה.‬ ‫לפחות היא חוזרת, ועכשיו גם צומחת.‬ ‫ויש לה גם כמה פירות טובים.‬ ‫תרבות עם שירה י הודית שמעוררת‬ ‫נשמה,‬ ‫ועם יצירה שמשאירה נק' למחשבה.‬ ‫עם אומנות שמעוררת את הכוחות החיוביים שבך.‬ ‫ואת הכוחות שמשמחים ומלהיבים אותך.‬ ‫את מה שנותן לך כוח להמשיך ולהיות‬ ‫פשוט, מי שאתה...‬ ‫חלק מהמומלצים שלי לתרבות, יש כאן כמה בשלוף, ב"ה‬ ‫ברוב הקטגוריות, הרשימה עוד ארוכה, ובחלקה, אנחנו‬ ‫מחכים להתפתחויות ):‬ ‫הצגות: תיאטרון תאיר, אספקלריא, עמוקה‬ ‫מוזיקה: שולי רנד, אביתר בנאי, אודי דוידי (ב"ה קטגוריה‬ ‫בצמיחה...)‬ ‫יצירות: הרב רייכל, הרב טוביה כץ‬ ‫ספרי קריאה: מיטב ספרי הרב סבתו, לוחמי התמורות (גם‬ ‫כאן, יש המוני ספרים...)‬ ‫סרטים: אושפיזין‬ ‫שיהיה לנו בהצלחה‬ ‫שנים שאנו שאולים את השאלה, ושנים שעונים כמעט‬ ‫את אותה תשובה, דו קרב, ברור, דו שייח.‬ ‫מה לזרוק את הכל? או לקבל את הכל? הרי זה לא הגיוני.‬ ‫מה זה קרב? להרוג גם במחיר של חיינו? או רק להרחיק‬ ‫מגבולותינו? ומי יעשה את הקרב? ומי יוקרב?‬ ‫מה זה בכלל שייח? האם בשייח חייבים לקבל הכל? אולי‬ ‫מספיק השייח שבו ניקח מה שמתאי ם ונזרוק מה‬ ‫שלא...?‬ ‫האם זה בכלל אפשרי??‬ ‫פעם חשבתי שכן... היום אני כבר חושב שלא...‬ ‫פעם הצלחתי יותר, היום אני כמעט ולא...‬ ‫התרבות הזאת גדולה עלי ... אני מכיר כמעט את כל‬ ‫החדשים שיוצאים, ולכל הסדרות יש לי‬ ‫תירוצים מיוחדים , חלקם אפילו ממש‬ ‫טובים.‬ ‫כמעט שכנעתי את עצמי שהם ממ ש‬ ‫מותרים.‬ ‫ולפעמים זו סתם תוכנית נחמדה, שנראה‬ ‫שאין בה שום טוב או רע.‬ ‫ובכלל.‬ ‫אולי זאת רק שאלה לחנוכה, כשמדברים‬ ‫על מתיוונים ומכבים.‬ ‫ואולי רק מכבים יכולים?‬ ‫השבוע גיליתי משהו חדש.‬ ‫השבוע גיליתי תשובה של חג אחר (מזל‬ ‫שיש לנו הרבה כאלה...)‬ ‫מצאתי שזו בכלל תשובה של שבועות של מתן ושל תורה...‬ ‫במקום לדבר על תרבות של מערב, אם זה שייח או קרב.‬ ‫אולי זה הזמן לדבר על תרבות אחרת.‬ ‫אתם בטח כבר מבינים לאיזו אני מתכוונת...‬ ‫אני מתכוונת לתרבות שהיא הרבה יותר אוהבת , תרבות‬ ‫שהיא יותר מקבלת והרבה יותר מתכוונת.‬ ‫תרבות שהיא לא רק יצרים רדודים ו " פנייה למכנה‬ ‫המשותף הרחב ביותר" (מתוך הבגרות שלי בתקשורת)‬ ‫אלא תרבות שמכוונת , תרבות שהיא של מעלה , תרבות‬ ‫שגורמת לך לשאוף למעלה.‬ ‫ופתאום מצאתי שזה הרבה יותר קל. תרבות שמולה אין כל‬ ‫היום רק שייח וקרב‬ ‫אלא תרבות שהופכת אותך לבן ששב...‬ Page 4: ‫נעמי וולפסון‬ ‫סוד הנישואין – "פנים אל פנים"‬ ‫התווים הייחודיים לבן זוגו . רעיון זה הוא לעניות דעתי‬ ‫באופן מפתיע, חלק ניכר מהמריבות של הזוגות אינו נובע‬ ‫השורש והיסוד לבניית קשר אוהב נכון ואמיתי; כאן טמונה‬ ‫מפערים מהותיים בין האיש לאשתו . היה מקום לחשוב‬ ‫ציפור הנפש של המסע מרתק – מסע הנישואין.‬ ‫שרוב הוויכוחים של הזוגות יהיו סביב שאלות מהותיות‬ ‫כשבית המקדש עמד על טילו, זכו ישראל לעיתים לגלות‬ ‫הנובעות מפערי השקפה , מתפיסות אמוניות שונות ,‬ ‫את סוד הכרובים ש"הן מעורים זה בזה" )יל' שמ' במדבר‬ ‫משאלות העומדות ברומו של עולם.אך בפועל, זוגות רבים‬ ‫ד (. ומתי זכו ? הגמרא ) ב " ב צא , א ( מתארת שני מצבים‬ ‫על ה"פכים קטנים" של החיים - על הפירורים שנשארו על‬ ‫אפשריים של הכרובים : " פניהם איש אל אחיו " כלומר‬ ‫השיש, על הפטרוזיליה החסרה בסלים המלאים, על החלון‬ ‫"פנים אל פנים" ו"פניהם לבית" כלומר " אחור באחור".‬ ‫הפתוח )או הסגור(, על העיתון שנשאר בסלון,‬ ‫הכרובים מגלים את סוד הקשר הקיים בין‬ ‫ע ל ש י ח ו ת ה ט ל פ ו ן ש ל א נ ג מ ר ו ת . . . “הבסיס לבניית חיי קוב " ה לעמו ישראל. במצב של " פניהם איש‬ ‫נישואין איתנים‬ ‫ומדוע? כל אחד מבני הזוג מגיע לנישואין עם‬ ‫אל אחיו" זכה עם ישראל לראות באופן גלוי‬ ‫" ערכת ציפיות " משלו . כל אחד מבני הזוג ומאושרים הוא עמדתו‬ ‫את אהבת ה ' אליו . ומה טיבה של אהבה זו ?‬ ‫מצפה שהשני יעניק לו את כל מה שחסר לו של כל אחד מבני הזוג "דוגמת זכר ונקבה האוהבים זה לזה" )רש"י‬ ‫ויממש את כל משאלותיו.‬ ‫שם(. גילוי אהבת ה ' לעמו קשור באופן ישיר‬ ‫כלפי השני.‬ ‫לכאורה, המריבות צפות כשהציפיות מנוגדות.‬ ‫ובלתי אמצעי לקשר האהבה הנרקם בין איש‬ ‫למשל , כשהאיש אוהב סדר והאשה זורמת עם הבלגאן .‬ ‫לאשתו. הכרובים "המעורים זה בזה" הם שיקוף וראי של‬ ‫כשהאיש רוצה אורחים כל שבת והאשה משתוקקת‬ ‫קשר האהבה בין איש לאשתו.‬ ‫למנוחה ולאינטימיות משפחתית. ברם, האמת היא שלשני‬ ‫מכאן אנו למדים שהצד המעשי של הציפייה לישועה‬ ‫בני הזוג אותה ציפייה – כל אחד מצפה שבן הזוג יתחשב‬ ‫ולהשבת המקדש בתוכנו הוא קודם כל בחיזוק קשר הברית‬ ‫בשיגעונות שלו, כל אחד מצפה שהשני יעשה בעבורו את מה‬ ‫בין איש לאשתו.‬ ‫שרצוי לו ומה שמתאים לו.‬ ‫הבסיס לבניית חיי נישואין איתנים ומאושרים הוא עמדתו‬ ‫קשר כזה מכונה בתורת החסידות קשר של "אחור באחור",‬ ‫של כל אחד מבני הזוג כלפי השני. לאן פניו מופנות? כלפי בן‬ ‫דהיינו קשר שבו כל אחד מבני הזוג רואה רק את עצמו ואת‬ ‫הזוג או כלפי עצמו ? האם קיים בו רצון להיות קשוב‬ ‫רצונותיו. במצב זה , רק הצד האחורי של בן הזוג נראה ,‬ ‫לצורכי בן זוגו ? או שמא כל אחד נותר בציפייה שהשני‬ ‫כלומר רק הצד הזהה לכל אדם. הצד המייחד את בן הזוג,‬ ‫ימלא את משאלותיו וציפיותיו ? האם קיים בו הרצון‬ ‫המגלה את פנימיותו ) עם כל מעלותיו ושיגעונותיו(, אינו‬ ‫להעניק מעצמו ומאהבתו? האם קיימת בו מוכנות לפתח‬ ‫נראה כלל. לעומת זאת, בקשר של "פנים בפנים" כל אחד‬ ‫רגישות ואכפתיות כלפי בן הזוג שרצונותיו וציפיותיו כה‬ ‫מתבונן בפניו של בן זוגו ומגלה את פנימיותו . במצב זה‬ ‫שונים משלו?‬ ‫יוצא‬ ‫אחד‬ ‫כל‬ ‫אם בני הזוג יכולים לענות בחיוב לשאלות אלה מובטח‬ ‫מהקונכייה של‬ ‫להם שידעו לבנות את חיי הנישואין שלהם על אדני‬ ‫עצמו ומגלה את‬ ‫השמחה והאהבה.‬ ‫מעשה בתלמיד-חכם אחד שנסע בספינה. באותה ספינה נסעו ולפתע התנפלו שודדי-ים על האניה ולקחו את כל הסחורה‬ ‫סוחרים עשירים , שהובילו עמם סחורות . היו הסוחרים שהיתה בה. הסוחרים העשירים נותרו בלי כסף ובלי רכוש,‬ ‫מתגאים בסחורותיהם איש לפני רעהו ומתארים את רק עם בגדיהם אשר לעורם . אמר להם החכם : " עכשיו‬ ‫העסקים המוצלחים שצפויים להם. רק היהודי החכם ישב תיווכחו שסחורתי יקרה יותר משלכם". כשהגיעו ליבשה,‬ ‫עם ספריו ולמד , ולא השתתף בשיחותיהם של הסוחרים . נכנס החכם לבית-המדרש והחל לשוחח בדברי -תורה עם‬ ‫שאלו הסוחרים את היהודי : " האם גם אתה מוליך עמך יושבי בית - המדרש . הללו ראו מיד כי האורח הוא חכם‬ ‫סחורה?". השיב החכם: "כן, אך סחורתי יקרה יותר מכל גדול. מיהרו להזמין את כל תלמידי- החכמים, והאורח דרש‬ ‫סחורותיכם ". שמעו כך הסוחרים והתחילו‬ ‫לפניהם דרשה נפלאה ועמוקה. אחרי הדרשה‬ ‫לנסות לנחש איזו סחורה יקרה זו שמוביל עמו “מרוב סקרנותם הכינו לכבודו סעודה גדולה וכיבדוהו כבוד רב.‬ ‫היהודי. אחד אמר: "ודאי הוא מוביל משי יקר". החלו לחפש את אחר החכם למארחיו : " אנא מכם , דאגו גם‬ ‫שני אמר : " אני חושב שיש עמו תכשיטי -זהב‬ ‫לסוחרים שבאו עמי בספינה , אשר שודדים‬ ‫הסחורה...‬ ‫מרהיבים". שלישי אמר: "ואולי הוא נושא עמו‬ ‫גזלו מהם את כל סחורותיהם והשאירום‬ ‫יהלומים ואבנים יקרות אחרות ? ". מרוב‬ ‫בעירום ובחוסר-כל". שמעו היהודים בקולו ,‬ ‫סקרנותם החלו לחפש את הסחורה . הם שאלו את רב - הכינו אכסניה לסוחרים ונתנו להם כסף שיוכלו לקנות אוכל‬ ‫החובל היכן מצויה סחורתו של היהודי . אמר להם רב - ולחזור לבתיהם". היו הסוחרים מלאי תודה לחכם, ובאו‬ ‫החובל : " היהודי הזה לא הביא עמו שום סחורה ". בדקו לבקש את סליחתו על שלגלגו עליו בהיותם בספינה. אמר‬ ‫הסוחרים בחדרו, וראו שאין גם שם זכר לסחורה כלשהי. כך להם : " הלא אמרתי לכם שסחורתי יקרה יותר משלכם ;‬ ‫חיפשו ובדקו ולא מצאו דבר. לגלגו הסוחרים על היהודי: הסחורה שלכם יכולה להינטל מכם, ואילו סחורתי קיימת‬ ‫"לא סוחר אתה, אלא סתם עני שאין לו מאומה". אך החכם לעד". ועל כך אמר דוד המלך: " טוב לי תורת-פיך מאלפי‬ ‫שתק ולא השיב להם מלה . הספינה המשיכה במסעה זהב וכסף".‬ Page 5: ‫‪àåöîì,ãåîìì äñðî, úåôé÷úäå ïñåçä úàæ íòå äðãòä úàìî êúåîã úà úøééöî,úððåáúî äæä òñîá êúåà äååìî éðà äðù ìëá‬‬ ‫‪...åàåìîå íìåò äìâî éðà äðù ìëå ,êá íéòåáèù úåçåëä úà éáéìá‬‬ ‫רות וערפה קמות יחד עם נעמי לשוב אל ארץ יהודה, ועל כך משיבה להן נעמי: "שבנה אשה לבית אמה, יעש ה' עמכם‬ ‫חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי", עורפה נושקת לה ומפנה את העורף,ואילו רות דבקה בה למרות הסיכוי הקלוש‬ ‫שנותר לה לבנות את ביתה.מסירותה של רות לחמותה איננה יודעת מיצרים‬ ‫"כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלהיך אלהי... כי המוות יפריד ביני ובינך". רות מבקשת‬ ‫להתגייר,היא מבקשת להתמסר לחמותה,ובכך לאלוקיה..‬ ‫‪úøçá ñåñéä ìë àììù ïëúéé êéà..äøéäáä, úéèìçää äùâøää úà ùåçì..íé÷åñôä úàéø÷ úòá "êéúåáùçî úà àåø÷ì" äñðî éðà‬‬ ‫‪?..çååøäî ãñôää ìåãâ éøäå..?êìøåâ úà úåðùì‬‬ ‫אחת מהלכות הגיור ,היא נסיון דחיית עניין המועמד לגיור. על פי הלכה זו נהגה נעמי,‬ ‫כשביקשה והצליחה,לשכנע את כלתה ערפה לסגת מרעיון הגירות,ומאותה סיבה‬ ‫ניסתה להניא מכך גם את רות. אך בנקודה מסוימת החליטה לעצור.‬ ‫שואל הגר"א: איך ידעה נעמי מתי לעצור? ומבאר: הנקודה שבה עצרה‬ ‫הייתה "ותרא כי מתאמצת היא ללכת איתה, ותחדל לדבר‬ ‫אליה". נעמי היתה מבוגרת מרות וקצב הליכתה-בהתאם.‬ ‫אם כן, לרות הצעירה לא היה צריך להיות כל קושי 'לשמור‬ ‫על הקצב' ובכל זאת, הבחינה נעמי שרות מתאמצת‬ ‫בהליכתה. נעמי, הסיקה מכך, שרות קרועה בתוכה ושיש‬ ‫בה חלק שמתנגד לצעד הגיור.‬ ‫מצרכים‬ ‫גלידת וניל עם ציפוי‬ ‫‪äëåøë äúéä àéä äæéæôå úøååðñî äèìçä äúéä àì åæ ,éúðáä‬‬ ‫מיכל קצפת צמחית‬ ‫שוקולד-בוטנים פריך‬ ‫‪úàìî êà äù÷ä êøãá úøçá úàæ ìëáå,ìåãâ ùùçå áàëá‬‬ ‫מסדרת השף הלבן 005‬ ‫מ"ל‬ ‫‪äðåîà êåúî åéëøãá ÷åáãìå,'ä ùåãé÷ ìò úåéçì ìù ÷åôéñä‬‬ ‫הוראות הכנה‬ ‫חב‘ אינסטנט פודינג‬ ‫‪à÷ååãå,êéðá úåéäì åðéëæù åðéøùà äîåöò äååðòå æò,úåøéñîå‬‬ ‫וניל‬ ‫מכינים את הגלידה: מקציפים‬ ‫‪.åð÷ãö çéùîå ãåã úéá úåëìî,úéçöðä åðúåëìî àöú êîî‬‬ ‫2 שקיות סוכר וניל‬ ‫יחד את כל החומרים עד לקבלת‬ ‫"‪äøäî êãáò ãåã àñëå...áåùú íéîçøá êøéò íéìùåøéìå‬‬ ‫2 כפות ליקר בננה‬ ‫קצפת אחידה ויציבה. מעבירים‬ ‫‪"ïéëú äëåúá‬‬ ‫לציפוי:‬ ‫לתבנית אינגליש קייק, משטחים‬ ‫2 כוסות פצפוצי אורז‬ ‫יפה ומקפיאים.‬ ‫001 גר‘ שוקולד מריר‬ ‫2. ממיסים יחד בסיר או במיקרו‬ ‫4 כפות חמאת בוטנים‬ ‫את השוקולד, חמאת הבוטנים‬ ‫2 כפות דבש‬ ‫והדבש עד לקבלת קרם אחיד.‬ ‫05 גר‘ בוטנים‬ ‫3. מערבבים בקערה עם‬ ‫הרב שלמה אבינר‬ ‫הפצפוצים והבוטנים הקצוצים,‬ ‫“שכר מצווה - מצווה”‬ ‫מוציאים את הגלידה ומשטחים‬ ‫מלמעלה את שכבת הפצפוצים‬ ‫בשם הגר " א מובא : " וצריך לחנכם בילדותם ללמוד לשם‬ ‫בצורה אחידה. מקפיאים לפחות‬ ‫שמים , ואל ישגיח על האומרים כי הנער אין צריך לזה חס-‬ ‫4 שעות לפני ההגשה‬ ‫וחלילה. אדרבה, 'חנוך לנער על פי דרכו', ועיקר הכול הוא". לשם‬ ‫בתאבון!‬ ‫שמים, זה נקרה על פי דרכו; על פי דרכו, הכוונה: על פי הטבעיות של‬ ‫הילד. צריך לחנך את הילד על-פי טבעיותו, ולא "להדביק עליו" דברים‬ ‫חיצוניים.‬ ‫השכר שבקיום מצוות "שלא לשמה", אינו תואם את דרכו הטבעית של הילד ואינו‬ ‫מן הדברים המושרשים בעומק נפשו. צריך לחנכו על-פי דרכו , ולכן צריך להיזהר שלא‬ ‫להקטין את הגורם החיובי הקיים בעצם היותו עושה את הטוב – מפני שהטוב הוא טוב.‬ ‫הרב קוק‬ ‫וכמובן: יש בזה מדרגות. יש ילד שאינו זקוק לפרס ודי בכך שנעודד ונעריך את מעשיו , ללא פרס.‬ ‫כותב, שהנטייה לעשות את הטוב ללא קבלת פרס היא נטייה עדינה מאוד, שצריך לעודד ולהעריך אותה. גם אצל הילד‬ ‫העושה "שלא לשמה" , קיימים "פירורים" של "לשמה. צריך לתפוס את ה"פירורים" האלה ולטפח אותם, עד שיותר‬ ‫ויותר יעשה הילד "לשמה". המדרגה העליונה של קיום מצוות "לשמה" היא מה שנקרא בלשון הרב קוק: " מידת‬ ‫ההשתוות". מי שהינו בעל מידה זו,הכל שווה בעיניו ואין זה משנה לו, אם יקבל יותר פרס או פחות פרס. כאשר מגיע‬ ‫ילד לדרגת הקיום "לשמה",הוא שרוי באהבת הטוב:הטוב הוא מתוק בעיניו, ונחמד,והוא לומד תורה מפני שלימוד‬ ‫תורה הוא נעים ונפלא ועליון.‬ ‫“השכר שבקיום מצוות "שלא לשמה", אינו תואם את דרכו הטבעית של הילד ואינו מן הדברים המושרשים בעומק נפשו.”‬ Page 6: ‫"חפש, ומצא את הטוב.."‬ ‫גם בדברים הקטנים שיהפכו לנו את היום‬ ‫לאחר.‬ ‫נכון, זה לא פשוט, ודורש ממנו מאמץ, אך‬ ‫אם נחייה את חיינו ככה - הם יראו אחרת‬ ‫לגמרי! פתאום כל הדברים שכל כך גרמו לנו‬ ‫להתעצבן אתמול , שתיסכלו אותנו עד‬ ‫דמעות יתגמדו ויהפכו למזעריים לעומת כל‬ ‫הטוב שסובב אותנו.‬ ‫לאט לאט, הנקודות הללו, שהתאמצנו כל‬ ‫כך לחפש ימלאו אותנו, יחשפו את האושר‬ ‫היומיומי כך שכבר לא נאלץ לחפש אותם‬ ‫יותר , הם ימצאו בכל מקום -בשמיים‬ ‫הכחולים , בריחות הפרחים , בחיוכים‬ ‫מהחברים...‬ ‫כי באמת, האושר שלנו נמצא אצלינו קרוב,‬ ‫צריך רק לעזור לו להחשף בחיים שלנו.‬ ‫שנזכה לראות את הטוב בכל מצב!‬ ‫מכירים את הימים האלה , שהכל הולך‬ ‫בהם גרוע ? זה מתחיל מזה שאתה קם‬ ‫מאוחר בבוקר כי השעון המעורר משום‬ ‫מה לא פעל , אתה רץ לתחנה ובדיוק‬ ‫האוטובוס עובר, אתה מגיע באיחור לבית‬ ‫הספר ומגלה שהכיתה כבר באמצע‬ ‫המבחן.. והשעה כולה 9 וחצי. אתה הולך‬ ‫כולך עם פרצוף מבואס וכל מה שבא לך‬ ‫זה לחזור לישון ולקום ליום חדש, בתקווה‬ ‫שיהיה טוב יותר..‬ ‫אבל היי,עצור רגע! נסה למצוא איזושהי‬ ‫נקודת אור בתוך כל החושך הזה..‬ ‫לפעמים אנחנו עסוקים בתוך מה שאין‬ ‫לנו , ב תו ך ה דבר ים שמ עיק ים על ינ ו‬ ‫ומתסכלים אותנו כך שאנחנו כבר לא‬ ‫שמים לב לכל הטוב שנמצא אצלינו אם‬ ‫רק נפתח את העיניים ! ויש כל כך הרבה‬ ‫טוב בעולם! והוא יכול לבוא בהמון צורות‬ ‫ בחיוך, במילה טובה, בחבר טוב...‬‫צריך רק לקחת פסק זמן ולנסות להתמקד‬ ‫“אנחנו כבר‬ ‫לא שמים לב‬ ‫לכל הטוב‬ ‫שנמצא‬ ‫אצלינו אם רק‬ ‫נפתח את‬ ‫העיניים‬ ‫שבת שלום!‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל‬ ‫“כשכנסת ישראל מתעוררת לתחיה מוצאה היא בקרבה פנימה את עזה‬ ‫וכבודה, וכל הטוהר והקודש הרגיל להמצא בהכנעה ומשמעת הולך הוא‬ ‫ומתנוצץ בעז הנשמתי של הופעת הגבורה של האומה , ובדעה טהורה‬ ‫מחברים את הרוחות וממתיקים את הגבורה המתעוררת ע"י שלובם”‬ ‫אורות התחיה פרק ח’‬ Page 7: ‫ריקודגלים לכבודה של ירושלים‬ ‫בערב יום ירושלים יצאו תושבי יבנה לחגוג את איחודה של העיר הקדושה. התושבים התכנסו בכיכר‬ ‫הדרור ויצאו לתהלוכה ססגונית עם דגלי ישראל ושלטים. בראש התהלוכה‬ ‫נסע רכב מנגן שהשמיע שירים על ירושלים. לאחר מיכן התכנסנו ברחבת העירייה שם התקיימה הרקדה‬ ‫עם להקת "שירת טל" והוקרן סרטון בנושא כיבוש ירושלים ונערכה יצירה לילדים בנושא ירושלים.‬ ‫תודות לראש עיריית יבנה מר צבי גוב ארי, לפאלי כהן מ"מ ראש העיר, לסאלי לוי מנכלית העירייה, לחבר‬ ‫מועצת העיר אליהו מזוז, לציון בן לולו אחראי תרבות תורנית בעירייה, לעידית ברקוביץ רכזת בנות‬ ‫השרות הלאומי, לליאת סאלם קומונרית סניף בני עקיבא, ליזהר טויטו, לבנות השרות הלאומי, לכל‬ ‫החניכי ומדריכי סניף בני עקיבא ולכל מי שעזר לקיום הערב הנפלא.‬ ‫שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן!‬ ‫מצא את ההבדלים‬ ‫)6 הבדלים(‬ ‫חידה:‬ ‫‪íéìùäì éìòå ,éãéá ì÷ù ÷ø êà ,ïåâìù éúéöø‬‬ ‫‪äî íìùî éúééä ì÷ùä íå÷îá åì .øñçä úà‬‬ ‫‪äî íìùì éì øúåð äéä ,íìùì éì øúåðù‬‬ ‫‪.íìùì äúò éì øúåðù‬‬ ‫‪?ïåâìùä äôéà äìåò äîë‬‬ Page 8: ‫עין ריא‬ ‫בריכה ענקית! מעיין יפיפה בעל שתי בריכות. סמוך לבריכות יש שדות של ערבים. המעיין‬ ‫סמוך ליישוב נווה צוף )חלמיש(. התושבים קוראים למקום עין תשליך בגלל המנהג לעשות‬ ‫תשליך בראש-השנה במקום.‬ ‫איך מגיעים?‬ ‫מהכניסה ליישוב חלמיש יש לסוע בכביש הנוסע לכיוון מרכז, ובעצם מקיף את היישוב,‬ ‫אחרי 5.1 קילומטר יש מצד ימין שדות של ערבים. מיד אחרי השדות יש שביל עפר תלול‬ ‫שיורד ימינה. כאן משאירים את הרכב ויורדים ברגל בשביל כ 03 מטר עד הבריכה. שימו‬ ‫לב! יש בריכה עליונה ותחתונה, התחתונה היא הגדולה והמומלצת. )יש להגיע בקבוצות‬ ‫של 8-7 ובליווי נשק!(‬ ‫שיעורי תורה‬ ‫גמרא דף יומי, בית כנסת "היכל שלמה"‬ ‫בשבת : 00:8-51:7‬ ‫הלכה, בין מנחה לערבית בית כנסת "היכל שלמה"‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫בתנ"ך והלכה, ביכנ"ס יצחק אבינו‬ ‫לרפואת:‬ ‫תנ”ך, כולל אור ציון‬ ‫אילת דגנית בת‬ ‫עין אי”ה הרב קוק‬ ‫צפורה יעל‬ ‫אלי מזוז - 0080546-050‬ ‫יעקבי רבקה בת‬ ‫מסילת ישרים,‬ ‫רח' המסילה, משפחת חזות‬ ‫פרי,‬ ‫שיעור לנוער, סניף בני עקיבא‬ ‫אברהם בן מוזלי‬ ‫תנ"ך, בית הכנסת אוהל משה‬ ‫ורבקה בת יעל.‬ ‫פרשת שבוע, סניף בני עקיבא )רח' הלילך(‬ ‫כשעה לפני מנחה, גמרא דף יומי, בית הכנסת “היכל שלמה”‬ ‫04 דקות לפני צאת שבת, רש"י על הפרשה, ביכנ"ס יצחק אבינו‬ ‫הרב יחיאל חוזה‬ ‫הרב שלמה מהצרי‬ ‫הרב עובדיה מאנע‬ ‫הרב אריה סעדיה‬ ‫הרב משה מליחי‬ ‫הרב אריה סעדיה‬ ‫אלי מזוז‬ ‫הרב אריה סעדיה‬ ‫הרב משה מליחי‬ ‫הרב יחיאל חוזה‬ ‫הרב עובדיה מאנע‬ ‫54:6‬ ‫03:7 -‬ ‫00:91‬ ‫03:91‬ ‫00:12‬ ‫00:12‬ ‫00:02‬ ‫51:61‬ ‫00:71‬ ‫א'-ו'‬ ‫א'-ה'‬ ‫ראשון‬ ‫ראשון‬ ‫ראשון‬ ‫שני‬ ‫שלישי‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫שעות פעילות סניף בני עקיבא‬ ‫פעולת ערב שבת לנוער ושיעור תורה לבוגרים - 00:22, מפקד - 54:71, מנחה - 00:81, ערבית - צאת השבת‬ ‫העלון מודפס בסיוע מתפללי בית הכנסת בוכריץ, להצלחת כל המתפללים ובני משפחותיהם.‬ Page 9: